יומן

אתמול הלך מאחורי איש בסופר ושאל: מה, לא התחפשת? הסתובבתי ואמרתי לו שלא. הוא קרץ לי ואמר: התחפשת לאישה, אני רואה.
זאת הייתה מחמאה אני מניחה, אבל באסוציאציות שלי זה השתמע גם בצורה אחרת לגמרי. מזל שהיה את המבט שלו ושפת הגוף כדי להבהיר את הכוונה.

היום שטפתי את הכלים במים רותחים. הכנתי אוכל וקפה טעים. טיילתי עם הכלבה שלי וליטפתי אותה הרבה. התקלחתי הסתרקתי ועשיתי כביסה. אפילו שלחתי שני מיילים לטפל בעינייני עבודה. מפתיע אותי שזה קרה, כל זה. יש בזה איזו נעימות מסויימת. הפעם האחרונה שבישלתי משהו חם, זאת הייתה שקשוקה וזה היה לפני אולי חודשיים. היה נחמד לראות את האדים עולים מהסיר ליד החלון. היה נחמד לטעום מהסיר עם האצבע ולראות שזה טעים.

ראיתי פרק מהסדרה עמוק באדמה. היה שם קטע נהדר שבו החיים והמוות מזדיינים. הוא ישב על הכסא במטבח והיא באה והתיישבה עליו. החיים והמוות מזדיינים. זה כל כך מדוייק מבחינתי הדימוי הזה.

חשבתי הרבה על סבתא אתמול. נזכרתי שהייתי מכינה לה כל מיני מתנות. שכחתי מזה לגמרי. ובסרט הערבי של יום שישי ושהיא לימדה אותי לבשל ולשחק קלפים. אני אוהבת לשמוע ערבית בגללה.