שכחתי לספר לפסיכולוגית על תובנת הנפרדות שחוויתי, אבל זכרתי לספר על תובנת חוסר ההיכרות שלי עם אינטימיות ועל תחושת הערך שהכמות ארבע האיר בי, שיצרה תחושת ביטחון קטנה ולא מוכרת.
היא חיברה את השניים בחכמה. אמרה שיש קשר חזק בין ההרגשה שאני בעלת ערך משמעותי בעיני מישהו ובין היכולת להיות באינטימיות של ממש איתו. עכשיו כשאני חושבת על זה, גם עניין הנפרדות מתקשר כאן. יכול להיות שכדי להרשות לעצמי את הנפרדות שאני זקוקה לה בצורה נינוחה, אני גם, שוב, צריכה להרגיש בעלת ערך ממשי בעיני המישהו. לדעת שאפשר לצאת מהביחד ושאני לא אשפט על זה ולא אענש ושיש לי לאן לחזור.
אמרתי לה, כשהתבוננתי בחוסר היכולת שלי להעלות בדעתי התרחשות של חוויה אינטימית, אמרתי לה שבעצם מעולם לא חוויתי דבר כזה. תמיד בדקתי לראות אם האפשרות קיימת מול האדם שמולי וכשאני רואה שהיא קיימת, אני פשוט, אבל באמת בפשטות, לא יודעת מה לעשות עם זה. זה כל כך זר לי. אבל לא באופן מנוכר. פשוט זר לגמרי.
לפני 15 שנים. 25 במרץ 2009 בשעה 10:17