יומן

אני חושבת עליו הרבה יותר ממה שהוא יודע. אני מספרת לו מעט מאוד על המשיכה שלי והרבה יותר על הרתיעה. לא בגלל שאני רוצה לשחק איזה משחק שיגרום לו לרצות אותי. אני יודעת שהוא רוצה אותי ודווקא בגלל שאני יודעת שהוא רוצה, ועד כמה הוא רוצה, אני נמנעת מלספר. כדי שלא ימהר לשמוח. כדי שלא יטה לחשוב שהרגשות האלו יציבים ומוצקים. הם רחוקים עוד מרחק רב מלהיות כאלו. כדי שלא יתאכזב ויכאב אם יתבהר אחרת. כדי שלא יעוט עלי בחיבוק קרוב מדי וחם מדי, כי אני אברח מיד. כדי שלא יסתכל לי בעיניים במבט שמצפה לראות בתוך עיניי את אותו דבר עצמו, אותו הוא מרגיש בצורה ברורה כל כך. כי למבט שכזה ראוי להחזיר רק מבט שמשקלו דומה. לא רוצה שיבקש ממני משהו לפני שנדע שנינו שאני אגיד "כן".
אני חושבת עליו הרבה יותר ממה שנדמה לו. ומספרת לו בעיקר את המחסומים.
אין לי דרך אחרת לבחור בה.