לפני 14 שנים. 10 ביוני 2010 בשעה 19:16
איתה זה יום עסל יום בסל.
יום אחד היא רוטנת ורוצה לינוק כל היום, כמעט בלי הפסקה, עד שאני כבר חצי משוגעת, ויום למחרת היא רגועה ותכליתית. אוכלת ארוחות מסודרות ולי יש זמן אפילו לכתוב כאן, לקחת קצת זמן לעצמי בלי רגשות אשמה, כי היא ישנה רגועה ומרוצה.
אבל לא משנה באיזה יום,
כשהיא מתעוררת ופוגשת את המבט שלי,
היא מחייכת חיוך שמאיר את הפנים שלה,
ואני נמסה.
