עולם המופלא של הטלויזיה

יום חגה של המדינה
יום אבלה של המכונה
אבוד בים האנשים
אבוד בים החיוכים

באופן אוטומטי מתבצעת הפקודה
והנה חיוך עוטה את פני המכונה
והנה בדיחה מתוכנתת מצחיקה
והנה סימולציה של חיבוק חם

באופן אוטומטי מתבצעת הפקודה
המכונה מהלכת לה באופן אוטומטי
המכונה מרימה את ידה ולוחצת לשלום
המכונה מעבדת מידע על אנשים

באופן אוטומטי מתבצעת הפקודה
מחפש מאגר נתונים...........
מחפש חבל לקשירה........
מחפש את הצוואר.........


אנא המתן......
אנא המתן.....
אנא המתן.....
אנא המ

קריסה

אני מאשים!
אני מאשים את עצמי
אני קורא לי לדוכן העדים
אני נשבע בפני קהל הקדושים
אני נשבע לענות על כל השאלות

אני מאשים אותכם
אני מאשים אותכם בשקרים
אני מאשים אותכם ברמיה
אני מאשים אותכם בבגידה
אני מאשים אותכם בנטישה

אני מאשים אותנו
אני מאשים אותנו בהיותנו חיות
אני מאשים אותנו בהיותנו מפלצות
אני מאשים אותנו בהיותנו נבלות
אני מאשים אותנו בהיותנו אנושים

אני מאשים את עצמי
אני מאשים את עצמי שאני לא מי שאני
אני מאשים את עצמי שאני לא מי שהייתי אמור להיות
אני מאשים את עצמי בביזוי עצמי
אני מאשים את עצמי בחולשה

אני מוצא עצמי אשם
אני מוצא עצמי אשם מול חבר מרעי
אני מוצא עצמי אשם מול אלוהי
אני מוצא עצמי אשם מול המראה
אני מוצא עצמי אשם

אני דן עצמי
אני דן עצמי לבידוד
אני דן עצמי לדחיה
אני דן עצמי לתליה

אנשים באים
אנשים הולכים
כולם משקרים
כולם מחרבנים

אני הולך ערום
אני הולך בדד
אני הולך כבינימט
מרגיש נשדד

נשדד מערכים
נשדד מאוהבים
נשדד ממלאכים
ונשדד מאנשים

היו לי חברים
היו לי אהבות
היו לי מכרים
עכשיו אני ערום

עומד מולכם ערום
מעורטל לפניכם
רק עור וגידים
ואתם מתעלמים

מואס באוויר
מואס בנשמה
מואס בכם
מואס בעצמי


פעם שלט המוח
היום הנשמה
והיא קוראת לי לחזור
אל האדמה

כולם משקרים
כולם מחרבנים

ואני מאסתי בחיים

אמרו שאת הפתרון הסופי
הפתרון הסופי לבעיה זמנית
אבל אהבתי עליך היא על מותית
ואני הוא פרח שאני שתקטפי


תקטפי אותי מתוך הערוגה
תשספי את גרוני במזמרה
תשתלי את חלקי בחזרה
ואצמיח עצמי מחדש מתחת לאדמה

ובאדמה הקרה אנוח
באדמה החמה אתבשל
באדמה הרטובה אצמח
ובאדמה הירוקה ארקב


הרקב שהוא מרגיש
הריקבון שבבשר
הוא הריקבון שבנשמה
הוא הריקבון של האומה

האומה היא אני
ואני הוא הריקבון
הזעקה בקול האם
והסירחון שמפמפם


אהובתי הנצחית
אהובתי השחורה
בואי וקחי אותי חזרה

מוות אהובתי החדשה
מוות אהובתי הישנה
מוות תמיד היתה שם
מוות תמיד נצחית

היא הדבר הכי עתיק ביקום
היא הדבר הכי חזק בעולם
והיא רק שלי חובקת נושקת
והיא קוראת לי לשוב לחיכה

אהובתי היא הנצחית
אהובתי היא רכה
אהובתי היא מרגיעה
אהובתי היא עורגת לשובי

אני כגבר סורר מסרב לשוב
אני כגבר אוהב מביט במה מרחוק
אני כגבר ירא פוחד לתת לה את כולי
ואני כגבר שבור רוצה להתחבר לאהבתי הישנה

העבר מושלם
עתיד פשוט
הווה מתמשך

תמונות חולפות מול עינו
צלילים חורכים את אוזנו
הריחות סותמות את חוטמו
ורק לשונו נותרת יבשה

הרכבת דוהרת משקשקת
הרכבת שועטת לעבר
הם עברו את העתיד
ונתקעו שם בהווה

הוא זכר אותה מחלומות
הוא פגש אותה בעתידו
אך זמנם כבר פג
היא רק חלפה על פניו בהווה

שולח את ידיו קדימה
מנסה לתפוס את שנות האלף
מנסה לתפוס את המחר של האתמול
מנסה לתפוס את גורלו המתמשך

120, מרגיש אנדרנלין
140, החושים מתחדדים
160, עירפול חושים
180, מרגיש את זה בפנים
200, רואה את הירכתים
0, מתאחד עם הברזל

קו קטן
רק פס אחד
שורה אחת אדומה לאורך

תוואי אחד ישר
ישר אבל פתלתל
קו אחד ישר בנפש מעוקלת

העור מקופל יפה על הכסא
העיניים נחות בצנצנת
השיניים על השידה בתוך תא
ורק הנפש באין נמצא

ובמקום הנפש במרכז הגוף
ישנו חור שחור שדבר בו לא דר
פעם היה שלם ומלא הדר
אבל היום כולו סגוף


כמו כוכב חולה כך גם הנשמה
קורסת לעצמה ובולעת הכל
מעוות זמן ורגשות
ומשאירה אחריה רק שובל שחור

והבועה נסגרת
אין נכנס ואין יוצא
אין שלום ואין להתראות
יש רק שקט

כאן בשקט הכל ברור
כאן בשקט הכל בטוח
כאן בשקט אני שומע הכל
כאן בשקט אני שומע את הצעקה
הצעקה שיוצרת את השקט