|
|
|
בסוף הקיץ תופסת השלכת
עם השלכת מפציעות רוחות
רוחות ערב הנושבות מזרחה
נושאות עלים יבשים איתן הלאה
והנה עלה בודד נשאר לו
על ענפי המרובים
רק עלה בודד יושב הוא
מאיים להעלם
וענפי גדולים וחזקים הם
רחב הוא גם הגזע
ענפי ארוכים הם
כלפי מעלה הם עולים
אך עם כל כוחי
ואף עם ענפי
עם גזעי האימתני
לא יכולתי עוד להחזיק בו
והתעופף אותו ע?לע?ל
כך נשארתי בשלכת
אפרורי וגלמודי
שם ישבתי בשלכת
לבדי וערירי
טיף, טף, טיף, טף
טיפה ועד טיפה
טיף, טף, טיף, טף
נקודה אדומה
טיף, טף, טיף, טף
שלולית ברצפה
טיק, טוק, טיק, טוק
שניה ועוד שניה
טיק, טוק, טיק, טוק
עוד דקה שנדמה
טיק, טוק, טיק, טוק
כעט שעה אבודה
טיק, טוק, טיק, טוק
צליל החיים שנוזלים
טיף, טוק, טיף, טוק
זה ההגיון שנרדם
טיף, טוק, טיף, טוק
השגיעון מתעורר
טיף, טוק, טיף, טוק
במה לבחור?
טיף? או טוק? טיף? או טוק?
בחרתי בטוק
מאוחר מידי!
שדים צורחים מעלי
שדים צורחים מתחתי
שדים צורחים בתוכי
הם קוראים לי לפעול
הם קוראים לי לחדול
הם קורעים לי את הבשר
שדים צורחים מעלי
שדים צורחים מצדדי
שים צורחים בתוכי
הם תוקעים בתרועה
הם יוצאים בצהלה
הם אוכלים לי את הנשמה
שדים צורחים מעלי
שדים צורחים בגרוני
שדים צורחים בתוכי
אני הוא שיבא שורף העולמות
אני הוא המוות אוכל הנשמות
אני הוא הסרטן טורף הבשר
אני הוא עכבר מכרסם הגופות
אני הוא השחור המכלה החלמות
אני הוא הלוט המסתיר את האמת
אני הוא הלילה הבולע את היום
אני הוא הרשף השורף את הצדק
אני הוא החלילן הרוקד לצלילו
אני הוא הקברן הכורה את קברו
אני הוא המספר הזורה חול בעיני
אני הוא השקרן המאמין לשקריו
שתי שלדים מרקדים
שתי שלדים צמודות
אוחזות אחת ביד השניה
אוחזת אחת בכבד אחותה
שני פגרים צוחקים
שני פגרים מתנשקים
מחליפים נוזלים
מחליפים רימות
שתי גופות שוכבות
שתי גופות חודרות
מחדירות עצמות
מחדירות גולגולות
ואני נבלה מרקיבה
ואני נבלה מצחינה
מרקיב מבפנים
עם מוות מוחי
אני מתגעגע
אני מתגעגע לעתיד אחר
אני רוצה
אני רוצה את מה ששלך
אני חומד
אני חומד מה שאתה יכול
אני כמהה
אני כמהה להרגיש מה שאתה
אני עורג
אני עורג לאהבה בלתי אפשרית
אני חושק
אני חושק במה שלי לעולם לא היה
אני נכסף
אני נכסף לדבר היחידי שלא יהיה לי
אני עורג
אני עורג לעתיד, עתיד שבו אין לי חלק
הבדידות פוגשת את הגוף
הבדידות נוגעת בבשר
היא לא עונה להפצרותיי
היא לא עונה לתחנוני
הבדידות פוגשת את הגוף
הבדידות נוגעת בבשר
היא לא מרחמת
היא לא מניחה
הבדידות פוגשת את הגוף
הבדידות נוגעת בבשר
היא מכלה
היא משמידה
הבדידות פוגשת את הגוף
הבדידות נוגעת בבשר
היא
היא
הבדידות פוגשת את הגוף
הבדידות נוגעת בבשר
כל הילדים צוחקים רוקדים
ורק הוא שבור לרסיסים
כל האנשים צוחקים רוקדים
ורק הוא רקוב מבפנים
נוסע על מאה עשרים
חושב על עמודים
נוסע על מאתיים חמישים
עוצר בחריקת בלמים
כל הילדות צוחקות רוקדות
ורק הוא לא ממתין לבאות
כל הנשים צוחקות רוקדות
ורק הוא יודע שאין למה לחכות
מסתכל על אנשים
מסתכל על חבלים
מסתכל על חתכים
מסתכל על החיים
כולם מחייכים
גם אני מחייך
כולם צוחקים
גם אני מחייך
כולם רוקדים
גם אני מחייך
כולם דוקרים
גם אני מחייך
כולם מסתכלים
גם אני מחייך
כולם שותקים
גם אני מחייך
יום עובר ויום בא.
לילה מגיח ולילה נהדף
העולם מסתובב ולא נעצר
העולם ממשיך כהרגלו ואת לא איתו
אני מנסה בכל כוחי לעצור אותו
אני מנסה בכל כוחי לצעוק לו לעצור
אבל הוא דורס אותי, הוא ממשיך
הוא ממשיך ואני איתך, כאן. מתגעגע
הנה אני עף
אני נוגע בעננים
הנה ציפור עוברת לידי
היא מסתכלת עלי במבט תוהה
הנה חלון פתוח מולי
הוא מראה לי לשנייה את האושר
הנה אני רואה גינה
היא נראת ירוקה מלמעלה
הנה אנשים עוברים מתחתי
הם נראים כמו צבא נמלים עמל
הנה מכוניות שועטות למטה
הן מזכירות לי את צעצועיי ילדותי
והנה המדרכה!
