סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

עולם המופלא של הטלויזיה

לפני 13 שנים. 14 בדצמבר 2010 בשעה 9:34

לחתוך אותו
לחתוך ולהשאיר רק שארים

לחתוך אותו
לחתוך אותו לארבע חלקים

לחתוך אותו
לחתוך ולתת לחתולים

לחתוך אותו
לחתוך ולא לעולם שוב לא לנגוע

לחתוך אותו
לחתוך ולא לתת לו לפגוע

לחתוך אותו
לחתוך כמו שהוא חתך אותי

לחתוך אותו
לחתוך ולשכוח

לחתוך אותו
לחתוך כדי שיהיה לי כוח



או ליבי, ליבי
לחתוך אותך מהחיים

לפני 13 שנים. 30 בנובמבר 2010 בשעה 12:53

לפני 13 שנים. 29 בנובמבר 2010 בשעה 20:52

היא ישבה מולי עם הסכין
היא ישבה מולי והאשימה

אני עמדתי וקיבלתי את הדין
אני עמדתי בעודי מרגיש את נקב המתפשט

היא ישבה מולי וחיבקה אותי
היא ישבה מולי וניחמה אותי

אני ישבתי ודיממתי
אני ישבתי ודמעתי

היא ישבה מולי בשמלה לבנה
היא ישבה מולי ומחלה לי

אני שכבתי.

לפני 13 שנים. 29 בנובמבר 2010 בשעה 8:03

אני נראה כמוכם
אני מרגיש כמוכם
אני מתקרר מאותו חורף
ואני מתחמם מאותה שמש.

אני, אני לא אנושי
בורידי זורם חומצת בטריות
בשרי הוא צמר גפן עטוף פלסטיק משובח
וליבי, ליבי הוא בוכנת טרקטור מחליד.

אני מורגש אך הבלתי מרגיש
אני נשמע אך לעולם לא אקשיב
טעמי מר כטעם המתכת
וריחי מצחין אל מרחוק.

אני חולף על פניכם, ולא תזהו
אני מתחכך בכם במסיבה, ולא תרגישו
אני שוכב איתכם במיטה, ולא תבדילו
אני אוכל את נשמתכם, ולא תזכרו.

אני הוא האדם המכאני חסר הנשמה
אני הוא האדם הפוזטרוני חסר החיים
אני הוא שיווה אוכל העולמות
אני הוא אורפאוס נוטש האהובות.

לפני 13 שנים. 28 בנובמבר 2010 בשעה 10:43

בלילה, בלילה חלמתי חלום.
חלמתי שאני אנושי
שיש לי עור וגידים
ורמ"ח איברים
כולם אמתיים.

היה לי ריאות ונימים
היה שם גם לב
לב שיכול להכיל את כולם
את העצובים
ואת הפצועים
את בעלי המומים
ואת המכוערים
יכולתי להכיל גברים נשים ילדים את כולם .

הרמתי אותם
אכלתי אותם
הכנסתי אותם לתוכי
הם כולם ישבו שם בפנים
חיבקו אותי מבפנים


אבל אז התעוררתי
וניכרתי שאני רק ילד שחלם על להיות אנושי
נעמדתי מול המראה
וראיתי רק חוטים
חוטים נוזלים על הרצפה בצבע אדום.

לפני 13 שנים. 27 בנובמבר 2010 בשעה 19:34

אמלא אמבטיה בוויסקי, עשרה בקבוקים
אמלא אותה בוויסקי איכותי ויקר
אמלא אותה בוויסקי אמלא עד הסוף
ואכנס אליה, מלא חתכים.

אכנס אליה מדם וכואב
אכנס אליה וארגיש כל חתך
אכנס אליה ואכתים את הזהב בדם
אכנס אליה ואעלה בזעקה השמימה.

את, את תשבי שם על האסלה תסתכלי
את, תצרחי, תצחקי, תבכי, תישברי ותקומי
את, תשתי את דמי בכוסית של וויסקי איכותי
את, תחתכי את גרוני.

אנחנו נתמזג ונימס אחד לשני
אנחנו נהפוך למפלץ אמתני
אנחנו נהיה יצור עם פין וכוס, שמריר אחד לשני
אנחנו נלכד במפלץ עם שתי זוגות עיניים.

שתי זוגות עיניים שלנצח נעולות
שתי זוגות עיניים נעולות על מבט נצחי
שתי זוגות עיניים עם מבט של אהבה,כאב ואכזבה
שתי זוגות עיניים.

לפני 14 שנים. 28 ביוני 2010 בשעה 10:45

לפני 14 שנים. 27 ביוני 2010 בשעה 22:38

סתם ניתקלתי כאן באיזה בלוג שהזכיר לי איזה שיר. אז החלטתי להביא לכם את השיר ותרגום בסגנון חופשי שלו
תהנו



אתה צריך מדים
כדי לא הרגיש בודד
אתה סתם מושפע
ובגלל זה אתה נאהב

הגיע הזמן שתשקיע בבקבוק רעל
שלא נצטרך לשמוע אותך בוכה ומילל
אולי אתה צריך הלוואה לחפיסת אקמול

אויי אויי , אתה לא היחיד שהחיים שלו מסריחים
ובדרך פלא איך שהוא כולנו מצליחים לשרוד
אתה חושב שמישהו באמת חשב שתתאבד עם כל האוממלות שלך?
למען האמת אני חושב שכולם יודעים שאתה מלא בעצמך ובחרא
אתה לא פחדן

אתה צריך מדים
כדי לא הרגיש בודד
אתה סתם מושפע
ובגלל זה אתה נאהב

הגיע הזמן שתשקיע בבקבוק רעל
שלא נצטרך לשמוע אותך בוכה ומילל
אולי אתה צריך הלוואה לחפיסת אקמול

אתה חושב שאתה אומר משהו משמעותי בזמן שאתה מקשקש
אתה לא מבין שאתה בדיוק כמו כולם, צריך לעמוד כמו כמולם בתור בשביל לקבל מציצה
אתה אומר שעשרות מעריצות לא יכולות לטעות
אני אומר לך שעשרות מעריצות הן חבורת מפגרות

לפני 14 שנים. 20 ביוני 2010 בשעה 13:17

זה לא לגמרי קשור לבלוג, אבל זה גם לא לגמרי לא קשור.
קונצרטו לכינור ונינטנדו


&feature=player_embedded
לפני 14 שנים. 19 ביוני 2010 בשעה 12:35

הרבה זמן לא כתבתי כאן משהו בתחום המוזיקה. דברים אחרים עסקו את מחשבותיי אבל הנה מחזרים עטרה ליושנה.

הפעם אני רוצה לדבר קצת על להקה צבאית מיתולוגית. לא אני לא מדבר על להקת הנח"ל האגדית. אלה על להקה אחרת שמשום מה נשאר מאחור. כמובן שזו להקת חייל הים. הלהקה הייתה בין הלהקות הצבאיות הראשונית שהוקמה כבר ב48. הלהקה הייתה גם בין הלהקות הצבאיות הראשונות שהתפרקו, כן כבר ב49. רק אחרי יותר מעשור, ב62 הוקמה מחדש הלהקה החדשה ישנה לא ממש תפסה תאוצה עד 67 כאשר דני ליטאי הצטרף אליה ( דמות הבמאי מהסרט "הלהקה" מבוסס עליו) ואיתו הגיע גם המלחין יאיר רוזנבלאום שניהם הקפיצו את הלהקה השמימה. 68 הוא יצא בתוכנית חדשה עם כמה חיילים מוכשרים. הזמר המוביל טוראי שלומה ארצי, זוג הדובונים דובלה גליקמן ודובי גל, הדיווה הסקסית הטר"שית ריקי גל.

אחד השירים מהתוכנית הזו היה "שלאגר" רציני שכולנו מכירים עד היום

&feature=related


שיר נוסף שאני באופן אישי אוהב במיוחד גם יצא מהתוכנית הזו, בו התחילו לשים לב קצת למי שיהפוך לסולן הראשי של הלהקה, שלמה ארצי. ומי שלא מזהה הבחור שיושב על התותח עם מדים לבנים זה דובלה הצעיר.

&feature=related


במהלך התוכנית רוזנבלאום היה מעורב בתאונת דרכים ונשלח להתאושש בקיבוץ שפיים. שם הלחין כמה שירים ללהקה בינם את השיר שיקבע את שלמה ארצי כסולן הלהקה, "כשאהיה גדול "



באותו בית הבראה פגש חברת קיבוץ צעירה בשם, רחל שפירא. שפירא הראתה לרוזבלאום שיר שהיא כתבה על חבר קיבוץ שנפל בששת הימים. השיר שהפך את רחל שפירא לאחת המשוררות המוערכת והסולו שניתן לזמרת הצעירה רבקה זוהר. שהיה מפגש מושלם בין הקול הנקי של זוהר למילים החזקות של שפירא. השיר הוא כמובן "מה אברך"







בנימה נוגה זו אחבר את שובי לבלוג עם הסיבה שלא הייתי כאן.
מה אברך ?