סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

עולם המופלא של הטלויזיה

לפני 13 שנים. 29 בנובמבר 2010 בשעה 8:03

אני נראה כמוכם
אני מרגיש כמוכם
אני מתקרר מאותו חורף
ואני מתחמם מאותה שמש.

אני, אני לא אנושי
בורידי זורם חומצת בטריות
בשרי הוא צמר גפן עטוף פלסטיק משובח
וליבי, ליבי הוא בוכנת טרקטור מחליד.

אני מורגש אך הבלתי מרגיש
אני נשמע אך לעולם לא אקשיב
טעמי מר כטעם המתכת
וריחי מצחין אל מרחוק.

אני חולף על פניכם, ולא תזהו
אני מתחכך בכם במסיבה, ולא תרגישו
אני שוכב איתכם במיטה, ולא תבדילו
אני אוכל את נשמתכם, ולא תזכרו.

אני הוא האדם המכאני חסר הנשמה
אני הוא האדם הפוזטרוני חסר החיים
אני הוא שיווה אוכל העולמות
אני הוא אורפאוס נוטש האהובות.

זאת​(שולטת) - ????
לפני 13 שנים
בת אדם - "בשביל מה לשתף אותם הם במיילא לא מבינים,
הן לא מבינות שאין בי נשמה?"

??
אכן מתאימים לפה סימני שאלה,
מה קורה איתך מישהו קרוב אליך מספיק כדי לדעת מאיפה המילים היפות והכואבות האלה באמת מגיעות?
לפני 13 שנים
TV_Eye​(שולט) - אפילו אני לא מספיק קרוב אלי לדעת מאיפה המילים מגיעות. הן מגיעות מהמוגלה של הנפש, אבל היכן הפצע? לא אדע
לפני 13 שנים
בת אדם - אין לי מילים חכמות מידי לומר,
אני רק יכולה להגיד שאני מבינה אותך ומרגישה כמוך הרבה פעמים בהרבה מובנים ..ואני פה מרחוק ומוחלת על כל מה שלא מחלתי, ומחבקת .
לפני 13 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י