עולם המופלא של הטלויזיה

שטוף את הגשם מהרחובות

שטוף את הגוויות מהערים

נקה את הסירחון מהעולם

נקה את הצחנה מנשמתנו

בוא אלינו כמו מלאך האלוהים

בוא אלינו ותטרוף את כולנו

בוא אלינו ותשמיד את עולמנו

אכול אותנו בעוד אנחנו בוהים

שרוף את נשמתנו

תבעיר את שפתותינו  

צרוב  את  עורנו

שלח אש בגופינו

בוא אלינו כמו מלאך האלוהים

בוא אלינו ותטרוף את כולנו

בוא אלינו ותשמיד את עולמנו

אכול אותנו בעוד אנחנו בוהים

רק דבר אחד אני מבקש

אל תשטוף את האשמה

אחרינו יראו את אשר עשינו

את השאר, שטוף באש, אלי

שהלכת חיפשתי אותך בכל פינה

שהילכת בין הטיפות של אור וצל 

הבטתי בך בצילום של מראה הפוכה

הסתכלתי שהחושך בלע אותך כמו מלכה אצילה  

הייתי צריך לדעת

הייתי צריך לגעת

הייתי צריך להיות שם בשבילך 

הייתי צריך לשמוע 

הייתי צריך להיות שם לצדך

שנשקתי על לחייך האדומה

שצחקת מכל בדיחה בצחוק כה נורא

שברחת מכל מגע של חיבה

שדיממה על הרציפה הלבנה 

הייתי צריך לדעת

הייתי צריך לגעת

הייתי צריך להיות שם בשבילך

הייתי צריך לשמוע

הייתי צריך להיות שם לצדך

ועכשיו בתוך מראה הפוכה היא כלואה

וכל המפתחות שבבקבוקים לא מצליחים

הם לא מצליחים לשבור את המראה

הם לא מצליחים להראות את הדרך חזרה

ועכשיו כמו בפעם האחרונה

יכול להגיד לך רק שלום לאהובה

לנשק את לחייך האדומה

לחבק רק את גופתך הרכה

הייתי צריך לדעת

הייתי צריך לגעת

הייתי צריך להיות שם בשבילך

הייתי צריך לשמוע

הייתי צריך להיות שם לצדך

והייתי צריך להגיד בפעם האחרונה, שלום לך אהובה

הירח והשמש רוקדים ביחד ואלס בצלה של ונוס
מארס משמיד את אורנוס בעוד ונוס צופה
פלוטו שותה משביל החלב כאשר ונוס מפנה מבטה
מרקורי מחפש צדק בין רגליה של ונוס

ונוס זונת החלל
ונוס פרוצת הקוסמוס
ונוס המלכה של בבל

ונוס שולחת ידיים וחובקת את היקום
ונוס אוהבת הבריאה
ונוס אונסת את אלפה ואומגה
ונוס ההתחלה של הכאב ונוס הסוף של הכאב

ונוס זונת החלל
ונוס פרוצת הקוסמוס
ונוס המלכה של בבל

ורק אני יושב לי על כוכב בודד
ורק אני מביט על השמים, אל ונוס
ורק אני רוקד לבדי את הריקוד השמימי
ורק אני בלי הונוס שלי

ונוס זונת החלל
ונוס פרוצת הקוסמוס
ונוס המלכה של בבל

האביר מהאגדות
רצה אהבה
הוא חיפש נסיכה
עדיף בטירה
כלואה עם דרקון
על ידי הנציב העליון

חיפש האביר
בהרים וגבעות
חיפש בעמק ובביקעה
חיפש גובה חיפש נמוך
אבל כל מה שמצא זה קצת ליכלוך

האביר היפה לא ויתר
"אני חייב נסיכה" חוזר ואומר
אבל מה לעשות אביר יקר
אין כבר נסיכות
היום יש רק זונות

המלכה שלי

המלכה שלי אהבה אותי
ואני אהבתי את מלכתי
המלכה שלי רדתה בי
המלכה שלי שרטה, נשכה משכה
ואני קיבלתי את זה בחיוך ואהבה וכל ההבנה

המלכה שלי לעתים הייתה אכזרית
לא פעם המלכה שלי השאירה עלי צלקות
אבל המלכה שלי גם הייתה יפה מכל אחת אחרת
אבל בבקרים שהייתי קם ורואה את המלכה שלי על הכרית לידי
ידעתי שהיא המלכה שלי

למלכה שלי היה שער מבריק ונעים
המלכה שלי הייתה חברותית ואהובה
כל אדם חדש שהכירה המלכה שלי
כל אחד רק רצה ללטף את שערה ולהיות שם לצידה


המלכה שלי הייתה שם לצידי
המלכה שלי הייתה איתי לאורך כלכך הרבה שנים
המלכה שלי הייתה אהבה שלי
המלכה שלי הייתה החתולה שלי

ועכשיו המלכה שלי גוססת
ועכשיו אין לי מה לעשות
רק לספור את השעות
עד שהיא כבר לא תהייה המלכה שלי

כשאת אומרת "כן", למה את מתכוונת?
למה את מתכוונת, כשאת אומרת "כן"?
האם ה"כן" הוא "כן" - ובאמת
אולי הוא רק "אולי, רק לכעת",
או שה"כן" הוא רק "לעוד מעט"
אולי הוא "או", אולי הוא "בוא"
כי את אומרת "כן" כל כך בחן
שהוא נשמע לי עוד יותר מסוכן מ"לא ".

כשאת אומרת "כן" אני כבר לא יודע
מבולבל ומשתגע כשאת אומרת "כן"
כי אם אומר: "שהיא רוצה ממש"
אולי מחר תכריזי: "הוא חלש!"
"זה גבר זה? זה סתם קטין -
שומע כן - ומאמין".
ואם אלך אולי תאמרי "חבל"
אם אשאר אולי תגידי: "מנוול".

כשהיא אומרת "כן" למה היא מתכוונת?
למה היא מתכוונת כשהיא אומרת "כן"?
האם זה "כן" כזה מוחלט
או שה"כן" הוא רק זמני בלבד,
אולי הוא "טוב, אך לא עכשיו"
אולי זהו בעצם "נו"
אך אם היו אומרים רק "לא" ו"כן"
אז מה בכלל היה נשאר פה מעניין...

כשאת אומרת "כן" למה את מתכוונת?
למה את מתחננת כשאת אומרת "כן"?
כי אם הינך רוצה בכלל בכלל
הגידי לי "בוא כבר וחסל!"
תגידי "עוד" או: "בוא לכאן""
רק אל נא, אל תגידי "כן"
כי את אומרת "כן" כל כך בחן
שהוא נשמע לי עוד יותר מפחיד מ"לא".

כי האדם עץ השדה
כמו העץ הוא נטוע בעברו
כי האדם עץ השדה
כמו העץ הוא אכול בתולעים

קליפה גדולה וחזקה
קליפה גדולה ומרשימה
קליפה חלולה מלאה ברימה
כי האדם חלול הוא

כי האדם חיית השדה
כמו חיה הוא נועץ שיניים
כי האדם הוא חיה פצועה
כמו חייה הוא גורר רגליים

חיה מרשימה ומבריקה
חיה גדולה ושעירה
חיה שמנה ומסריחה
חיה שחיה

ארבעה עשר זאבים יושבים על ענפי העצים
הם בוהים בי בעיניים ריקות חסרות אישונים
חורי עיניים הריקות באור הירח בוהקים כיהלומים
והם בוהים בי, הם יושבים ובוהים

הם בוהים עם שיניים חשופות
הם רוצים את נשמתי לשסות
הם רוצים את עצמותי לנקות
הם רוצים לקרוע אותי לגזרים

ואני רוצה לתת להם

הוא מגיע אל הים
המכונית בחניה המפתחות בפנים
הוא פושט את בגדיו
ומקפל אותם יפה על החול

הוא מגיע אל הים
בגדיו מקופלים יפה על החול החם
הוא פשוט את עורו
ומקפל אותו בערמה יפה לי בגדיו

הוא מגיע אל הים
עורו ובגדיו מקופלים זה בצד זה
הוא נכס לים
ואדוות הגלים סוחפת אותו הלאה

הוא מגיע אל הים
אדוות הגלים ממלאת ריאותיו
הים נכנס אליו
והוא רוקד בסערת מערבולת עד התחתית

"פחדן" הוא לוחש לי "פח-דן!"
אני אומר לו לסתום
"פחדן|!!! פחדן, פחדן!" הוא מנקר לי באוזן
"תמיד הייתה ותמיד תהיה"
אני מנסה להסביר לו אחרת, מצטט לו משפט ששמעתי פעם
זה דווקא פתרון של פחדנים
"לא פחדני, זה הפתרון של האמיצים, ואתה יודע את זה. להיות אדון לגורלך זה האומץ האמתי" ומסנן עוד פעם "פחדן" בסוף המשפט.
"אתה מדבר גבוה על אחריות אישית, אתה מדבר רמות על בחירה אישית, אתה מצהיר שאתה אקזיסטנציאליסטי, אתה בורא את הרגע הבא, ולא האינסטינקט החיתי שלך. אתה זה שקובע איפה ומתי ולא עומד כמו מפגר ממתין שזה יקרה, אתה מחליט! אבל אתה פחדן מידי, החייה בך מנצחת."

אני מנסה לסביר לו שזה לא ככה, מנסה לעלות טיעונים עניינים מדוע זה לא חייתי, מדוע זה שכול מדוע אני עדיין אוחז בהגה בשתי הידיים, אני מנסה אבל לא מוצא ולו טיעון אחד טוב.
"הוא מפחד!" עכשיו הוא צועק כבר לחלל האוזן שלי, "אתם שומעים שם בפנים? הוא מ-פ-ח-ד"
הוא מסתובב לרגע מאחורי גבו מוציא לי את החבל. מנדנד אותו מול עיני "פחדן... היי פחדן... תראה מה יש לי כאן!" הוא קושר את החבל לתקרה.


"מפחד פחדני? כמה אתה חושב על זה? כמה אתה מפנטז על זה ? כמה שנים אני כבר שם מאחורי הראש שלך? ואתה ממשיך כאילו כלום, מתעלם ממני, מפחד להקשיב. אבל היום אתה תקשיב! הו ועוד איך אתה תקשיב! שנים אתה מחביא אותי בעלית הגג, קשור כבול עם סמרטוט בפי, אבל היום החבל הזה אצלי, ואתה ידיד היקר כן אתה ידידי הוותיק מכולם, היום אתה תשמע אותי. היום אני אבהיר לך בדיוק מה שאתה, אתה יודע מה אתה ? אתה פחדן"
הוא עולה על כיסא, ומהדק את הלולאה על צווארו, כן אחי הלילה אני חופשי, כן אהובי הפחדני הלילה אני מנצח. הלילה ההיגיון גובר על החיה. הלילה תהיה כאן הצלחה, הלילה ...."

אני חובט בראשו , במפתיע הוא מאבד את ההכרה על החבל, אני מרגיש את החנק מזדחל. אני מוריד אותי, קושר אותו ומחזיר אותו חזרה לעליית הגג

לא ידידי הלילה החיה שוב מנצחת. הלילה הפחדן חוזר לישון להתעורר לקרב הבא .