עולם המופלא של הטלויזיה

"פחדן" הוא לוחש לי "פח-דן!"
אני אומר לו לסתום
"פחדן|!!! פחדן, פחדן!" הוא מנקר לי באוזן
"תמיד הייתה ותמיד תהיה"
אני מנסה להסביר לו אחרת, מצטט לו משפט ששמעתי פעם
זה דווקא פתרון של פחדנים
"לא פחדני, זה הפתרון של האמיצים, ואתה יודע את זה. להיות אדון לגורלך זה האומץ האמתי" ומסנן עוד פעם "פחדן" בסוף המשפט.
"אתה מדבר גבוה על אחריות אישית, אתה מדבר רמות על בחירה אישית, אתה מצהיר שאתה אקזיסטנציאליסטי, אתה בורא את הרגע הבא, ולא האינסטינקט החיתי שלך. אתה זה שקובע איפה ומתי ולא עומד כמו מפגר ממתין שזה יקרה, אתה מחליט! אבל אתה פחדן מידי, החייה בך מנצחת."

אני מנסה לסביר לו שזה לא ככה, מנסה לעלות טיעונים עניינים מדוע זה לא חייתי, מדוע זה שכול מדוע אני עדיין אוחז בהגה בשתי הידיים, אני מנסה אבל לא מוצא ולו טיעון אחד טוב.
"הוא מפחד!" עכשיו הוא צועק כבר לחלל האוזן שלי, "אתם שומעים שם בפנים? הוא מ-פ-ח-ד"
הוא מסתובב לרגע מאחורי גבו מוציא לי את החבל. מנדנד אותו מול עיני "פחדן... היי פחדן... תראה מה יש לי כאן!" הוא קושר את החבל לתקרה.


"מפחד פחדני? כמה אתה חושב על זה? כמה אתה מפנטז על זה ? כמה שנים אני כבר שם מאחורי הראש שלך? ואתה ממשיך כאילו כלום, מתעלם ממני, מפחד להקשיב. אבל היום אתה תקשיב! הו ועוד איך אתה תקשיב! שנים אתה מחביא אותי בעלית הגג, קשור כבול עם סמרטוט בפי, אבל היום החבל הזה אצלי, ואתה ידיד היקר כן אתה ידידי הוותיק מכולם, היום אתה תשמע אותי. היום אני אבהיר לך בדיוק מה שאתה, אתה יודע מה אתה ? אתה פחדן"
הוא עולה על כיסא, ומהדק את הלולאה על צווארו, כן אחי הלילה אני חופשי, כן אהובי הפחדני הלילה אני מנצח. הלילה ההיגיון גובר על החיה. הלילה תהיה כאן הצלחה, הלילה ...."

אני חובט בראשו , במפתיע הוא מאבד את ההכרה על החבל, אני מרגיש את החנק מזדחל. אני מוריד אותי, קושר אותו ומחזיר אותו חזרה לעליית הגג

לא ידידי הלילה החיה שוב מנצחת. הלילה הפחדן חוזר לישון להתעורר לקרב הבא .