מרותה מרה מתוקה

פרולוג:
מרותה חומדת שעשועים למכביר
מאז ומתמיד חמדנותה ידעה שובע.
היא השביעה את רעבונה עד לפעם הבאה שגופה קירקר, דרכה צלחה לה.
אנשים סביבה היו שעשועים, מכל המינים ובכל הגילאים.
גם אני נפלתי ברישתה
להבדיל מאחרים אותי היא אימצה לטווח ארוך, כבלה את ידי בטבעת ואת צווארי בלולאת חנק שבכוח מבטה ידעה להדקה או להרפותה.
מילה הייתה בעוצמה חזקה מספיק שאץ למרחקים היה מרגיש את הבהלה אותה חווה חולה אסטמה בהתקפת קצרת
משפט מסונן בלחש יוצר גל של פלפיטציות ועוויתות בשרירים
וכמה שאני אוהב אותה באותה רמה של עוצמתיות.
חמש עשרה שנים.
הלולאה וגופי אחד הם
הטבעת ונפשי בטנגו תמידי, שני צעדים קדימה אחד למטה.

סיפורנו ישזר בין מאורעות עבר באדם האומלל אוה מאושר, תלוי בקורא, לבין ההווה שמיד יהפך לעבר או העתיד כקווי מחשבה ותעתועי דמיון שככל שיהיו בידה יהפכו לכאן ועכשיו. הקפיצות ברצף הזמן במקור ובמחשבה תחילה.

אפילוג זמני:
לפני שנתיים וקצת יותר, צרפה מרותה גבר זר שיענג את גופה. שלא כמו בכל הסיפורים מסמרי הפינים, לא נפגשנו בפאב אפל בהיותי שתויים אלא דווקא בקנדה כאשר התארחנו אצל חברים. באופן הסולידי ביותר גברבר צעיר אפרו-אמריקן עובד של המארח נתן עינו במרותה.
ברגע שהאחרונה החליטה להפעיל עליו את קיסמה בלתי אפשרי להישאר אדיש.
לי אמרה, אני הולכת לשעשע עצמי ואתה תהנה מאד מלהסתכל.
לא תארתי לעצמי עד כמה מגורה מסיטואציה כזאת אני מסוגל להיות. לתוכן העלילה אחזור בהמשך.
מאז ועד היום הייתי שותף לתהליך צומח במקום הזה שלא נגמר.
גם אני במרבית המקרים לא גמרתי ולכן יש בי עוד תקוות.

אפילוג:
משולטת יחידה בנעשה בחרה לבדוק עבור עצמה את צידו השני של המטבע.
מזה חודשיים נרקמה ידידות עמוקה ובין מאסטר השולט בה על-פי חוקיהם שלהם
את מקומי לא הזניחה אלא רק פיתחה למשרתם של שני אדונים.
של מרותה ומאסטרה.
______________________

אפתח באפילוג -