לפני 16 שנים. 18 בספטמבר 2008 בשעה 4:27
קמתי והלכתי
וגם את הלכת
זאת אינה הפעם הראשונה
לא שלך, לא שלי
פסיעות קטנות גדולות שמנסות להשאיר מאחור את הטעמים והזכרונות
למדנו דבר מאשת לוט, איננו מביטים לאחור
רק מציצים מבלי שאלוהים יראה.
נשענים בכאב על הידיעה הבטוחה
ומחישים את פעמנו לדרכנו הארוכה
גם הגבעות כבר אי שם באופק ומאחורנו מסתירות את העבר והעתיד
עוד צעד לשלום
הרי זה מה שלימדונו מורנו הדגולים כבר בכיתה א'
היי שלום ובשלום