בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

תיעוד פיקטיבי של דברים שלא היו מעולם

הכל על לא כלום
לפני 13 שנים. 20 בספטמבר 2011 בשעה 19:35

עכשיו, כשמזג האויר מתקרר, אפילו יותר כיף לחזור ביתה מהעבודה, להתקלח וללבוש שמלה קלילה בלי כלום מתחת.
יוצאת בין ערביים לטייל עם הכלב והצללים מתעתעים בשכנים. איש לא מעיר. ואולי זה כי הם נהנים לצפות בי ככה חופשיה?
הרוח מלטפת בחופשיות ומרעננת את גופי.
זהו. אימצתי את המנהג.

לפני 15 שנים. 30 בינואר 2009 בשעה 18:38

אילו אהבתי ביזאר היתי קוראת לעצמי מרי אנטואלט



לפני 15 שנים. 3 בינואר 2009 בשעה 20:02



הקור כנראה תוקע את כולנו בבית.
מדהים כמה צופים יש להודעה תמימה המכריזה כמה קר.
סבבה לי.
תמשיכו להציץ ולהגיב.

לילה חם ושבוע שקט ורגוע לכולנו.
א.ח.

לפני 15 שנים. 3 בינואר 2009 בשעה 16:48

הודעה ראשונה לשנת 2009:
קפוא בישראל לעזזאל!
אז מה אם מחר צפויה התחממות הדרגתית? כאן קר וזהו. וזה בהחלט עדיף על החום המטריף של הקיץ.
דבר אחד רע בקור שכזה-מקפיא לי את החרמנות. לא סובלת ידים קרות שנוגעות בי ואוי לפסיק מגופי הערום שנחשף לאויר הקר באמצע הלילה. ולא. לא מסוגלת לישון עם המזגן המטרטר. עושה לי מיגרנה.
סוף הודעה.
שנה חדשה.
א.ח.

לפני 16 שנים. 24 באוקטובר 2008 בשעה 20:20

ניסיתי לעדכן את הפרופיל שלי ומשום זה זה לא מתאפשר, אז הנה זה כאן: (וכשכלובי יאפשר לי לעדכן פרופיל אעביר את זה לשם. שם זה ראוי יותר)

מפרט טכני:
גבר צעיר עד גיל 40 (אבל אחרי צבא), שיש לו הרבה מקום עבורי תחת הפוך שלו.
פחות מ180 ס"מ ויותר מ100 ק"ג - לא מתאים לי.
שעיר במידה מסוימת על הגוף ועם שער על הראש, אבל בלי זקן/שפם-פנים חלקות כמו תחת של תינוק (שיהיה נעים לשבת עליהם).
מעדיפה אשכנזים משכילים, או לפחות בעלי יכולת לרתק את השומע אותם.
נחמד גם בעלי ממון-שאפשר יהיה לצאת לבלות יחד לפעמים ולא רק לשימושי מיטה.

חשוב מאוד: מגורים באיזור הצפון ו**שום קשר זוגי** !
צריכה אותך פנוי 24/7 לשימושי, גם אם אבחר שלא להתשמש כלל.
אי התאמה מלאה לקריטריונים פוסלת על הסף.

שקרנים מועדים להפגע על ידי (למשל אזכיר את הניק שלהם בפרופיל וגם בבלוג, כאזהרה לנשים אחרות)

לפני 16 שנים. 21 באוקטובר 2008 בשעה 9:30


בינתיים פנטזיה

כשאני חושבת עליך
נזכרת בשער
בעינים
במבט
אני מתגעגעת
מחכה שתחזור
רוצה שניגע כבר עור בעור



עוד כמה ימים


בינתיים פנטזיה

לפני 16 שנים. 9 באוקטובר 2008 בשעה 20:04

שתי דקות אחרי שנגמר הצום חלפו מעל ראשי מטוסים (חיל אויר יש להניח) וגם מסוק אחד.
הכניס בי פחד נוראי.
העלה זכרונות לא טובים, בני 35 בערך.
מקוה שזה סתם היה סיור או משהו כזה.
נמאס.

למרות שללא ספק, עוד כמה בלי מלחמות ונשמיד את עצמנו לדעת.

לפני 16 שנים. 9 באוקטובר 2008 בשעה 18:45

שנה טובה
וחתימה טובה


אוטוטו נגמרת עונת החגים
ומתחילה עונת החורף

סופסוף.


חשבתי שאבותינו היו ממש חכמים עם כל ההמצאה של גודש החגים והארוחות המלוות אותן, בסתיו. ככה מעלים שומן לקראת החורף. והכיפור הזה באמצע? נו כמה כבר אפשר להעמיס על גוף אנושי.
חז"ל לא לחינם נקראו כך.

לפני 16 שנים. 4 באוקטובר 2008 בשעה 14:09



שמש שבת יבשה את הכביסה ואפשר היה להספיק עוד מכונה.
ידיד יקר תיקן, סידר, ניקה.
צעצוע אנושי סיפק רגושים במיטה.
שינה טובה ורגיעה.
מה עוד אפשר לבקש?

שבת קדושה.
אנצור בליבי.

תודה.
אחות חרמניה.

לפני 16 שנים. 2 באוקטובר 2008 בשעה 20:05

הגשם חרב לי את הפנטזיות. באסה.
תכל'ס? צמתי. מינית בלבד.
לא שומרת.