בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

תיעוד פיקטיבי של דברים שלא היו מעולם

הכל על לא כלום
לפני 16 שנים. 18 בספטמבר 2008 בשעה 19:23

כשאתה בכיתה יב' אתה רוצה פתאום לעשות משהו שישמר בזכרונך כחוויה שתוכל לספר עליה לנכדים. הבעיה גדולה איתך, כשאתה בכיתה יב', שאתה לא מסוגל לחשוב עד הסוף, כי המח רק חצי מבושל (כן.מבושל. לא טעות). לכן, החוויה שאתה יוצר לעצמך כל כך דבילית, לפעמים, שאתה פשוט מתבייש לספר.
לפעמים עדיף בלי חוויות.
לפעמים.

לפני 16 שנים. 17 בספטמבר 2008 בשעה 19:52

אם במקרה, אני פוגש מישהו
שלא מבין אותי, או חושב שאני תינוק
אם במקרה אני פוגש מישהו כזה,
אני תכף מספר לו על האיש הירוק.


"היה היה פעם, בעיר ירוקה, גר לו איש אחד, איש ירוק. האיש הירוק גר בבית ירוק, עם דלת ירוקה וחלונות ירוקים. הייתה לו אישה ירוקה ושני ילדים ירוקים. בלילות הוא היה ישן במיטה הירוקה שלו וחולם חלומות ירוקים ירוקים.....

יום אחד קם האיש הירוק, בבוקר ירוק. נעל נעליים ירוקות, לבש חולצה ירוקה ומכנסיים ירוקים. על ראשו חבש כובע ירוק ויצא החוצה. האיש הירוק נכנס לאוטו הירוק שלו ונסע בכביש הירוק במהירות ירוקה. מצד אחד של הכביש ראה האיש ים ירוק ומצד שני המון פרחים ירוקים. זה היה יום יפה. והאיש הירוק שמח ושר שירים ירוקים, ועישן סיגריה ירוקה עם עשן ירוק.

ואז ראה האיש הירוק שעל שפת הכביש
עומד איש כחול. האיש הירוק עצר את האוטו הירוק שלו, ושאל את האיש הכחול, "היי, איש כחול, מה אתה עושה פה?", "אני" אמר האיש הכחול, "אני מסיפור אחר".

לפני 16 שנים. 17 בספטמבר 2008 בשעה 19:19

מאוד מרגיז שיש אנשים שחושבים שעצם תפקידם מקנה להם הבנה וידיעה ברורה של האחר.
כל ההשכלה שבעולם ואפילו נסיון רב, לא יביאו אף אחד לידי הבנה של האחר, עד שלא יעמוד במקומו. ויש מקומות שבאמת לא כדאי להגיע אליהם. עדיף להשאר בורים ואטומים. רק חשוב לא להפגין את זה ולא להשתמש בזה כנשק.

בריאות ואושר.

לפני 16 שנים. 14 בספטמבר 2008 בשעה 18:37

אנשים פה לא נורמאליים.

לפני 16 שנים. 13 בספטמבר 2008 בשעה 21:21

למען הסר פנטזיות וספק, אני לא אחות, לא חרמנית, לא בלונדינית, לא צעירה ולא יפה.
זו רק תחפושת.


לפני 16 שנים. 13 בספטמבר 2008 בשעה 21:08

אחרי כמה ימים כאן הבנתי שזה המקום הנכון לשפוך את קרבי.
בנתים אין לי הרבה מה להגיד, אבל יהיה. שלא יהיו ספקות.
שיהיה שבוע טוב ומבורך בנתיים.