ככה וככה

על העיוורון

אקדים ואציין שחברתי איילת כתבה את סיפרה ''היום בו מתה האהבה'' אם זכרוני אינו מטעני כך היה שמו,ובו אספה סיפורים על זוגות אשר לאחר שנים של אהבה נדמו רחשי אהבתם,ולא עוד.
הספר מדכא ואינו מותיר תקווה, לכן אזרתי עוז והחלטתי לתת לכם תקווה.

טרגדיות נועדו להלך אימים על בני האדם,הן סובבות ביננו במעין מחול שדים אקראי, ונדמה כי תמיד הן אורבות לנו מעבר לפינה. הן אינן נחלת הכלל,לא כל אדם נבחר להיות גיבור עלילה בעלת מכאוב עז, ואם כן, ישנן קורבנות שידעו להיחלץ ממצוקתם, ולא יאמרו נואש.

נתחיל במשפחה רגילה בעלת שלושה ילדים,בית צנוע , גינה טובלת בירוק, פרפרים מרפרפים עם בוא האביב,וחיוך קרן שמש ראשונה המאירה כחיוך תינוק שזה עתה התעורר.
לכאורה עוד יום חדש ורגיל,אך אללי לא לזוג שזה עתה יצאו את ביתם ,אלו לאסונם קיפדו את חייהם בתאונה מחרידה,לא אכנס לפרטים רק אספר על מוזריות הגורל, האישה נדרסה ראשונה וכשבעלה קפץ
לעברה ללא מחשבה שניה מכונית טועה בהבנת נהגה הרגה את אבי היתומים,כזכור לכם בשורה הראשונה של סיפורנו,שלושה ילדים...
גיבורנו הוא הבכור, ילד שגדל מתוך סיוט אכזר,ללא חום וללא חיבוק.
אמת, לאחר האסון כל האנשים בסביבתם ציקצקו בצער וכאבם היה עמוק וכנה,אך בפועל, להפתעתכם, הילדים גדלו לבד,ואני עד אמיתי לכך.
בית מוזנח ,חסר חום , וכל ילד חי לעצמו ובחדרו.
כל זאת חוויתי שנים אחרי ,הכרתי את דורון מהשכונה אך לא התקרבנו עד שחבר משותף חיבר בננו הסתבר שגם הוא מנגן,וכך היה לנו מנהג בלילות ירח מלא, הינו נפגשים לערב נגינה שותים ומשיחים
על מודעות,ספרים, וכיוצא בזה. חשתי שהוא בודד.חסר בטחון. אך זכרונו נחרט בי כי הוא הראשון שנתן לי להבין שישנם אנשים שלא יודעים מי הם ומה הם רוצים להיות,עד אז אני נשבע, חשבתי שכל אחד יודע מה הוא רוצה להיות,ושיש נתיב אישי וברור.האמת שהיתי בהלם כאשר ענה לשאלתי ,מה הוא רוצה להיות? אני לא יודע מה אני רוצה להיות ענה לי חלושות. וצחוק הגורל, כיום אני חווה זאת בעצמי בכך ש אויש מצטער שנדחפתי ,אני המספר,סליחה.
כעקרון ,בחור עקור ועכור היה הוא,מעט כסף,מעט מזל,מקבל את גורלו בהכנעה ובשקט.
לאחותו טלי היתה חברה,לא נאה ,ולא רואה ,כן מאלה שאתה רואה פעם ראשונה,ואינך מבין מדוע כשהיא מדברת איתך היא מסתכלת כאילו היא רואה משהו ניסתר,בעצם אתה לא מבין ישר שהיא מדברת אליך .אבל כן, זה אליך.מסתבר שיכולת ראייתה האפסי ניתן למימוש רק בזווית שגורמת למבוכה למי שאינו מכיר את הבעיה הזו,אני לא הכרתי, אך וודאי ששמתי עצמי כרגיל ויודע על עניין זה עד כמה שאפשר.

בביקורי הבאים הבחנתי שדורון מחייך אלי ממקום אחר ,כאילו משהו מילא את כוסו הריקה, נישבע לכם שלרגע לא חלפה בראשי המחשבה שהוא יוצא עם העיוורת,הוא היה נאה וסימפטי, והיא, נו אני יודע שזה נמוך היא הייתה עיוורת מכוערת ,הוריה חשו בוודאי עצמם אשמים בהטלת עונש על ילדה
חסרת סיכוי בעולם כה אכזר כעולמנו.
אך כנראה היא נולדה למענו,ממנה צמח לבחור בעל ביטחון שופע ומוביל,הוא היה מאושר, הוא אהב אותה ללא תנאי,תחשבו על הרגע שביקש את ידה,תחשבו על האושר שהציף את ההורים,אותה ואת עצמו, הם התחתנו .ולמה אני מספר זאת,פשוט פגשתי אותם אחרי שנים רבות עם ילדים שכבר בגובה שלי,ועדיין יכולת להרגיש שהם אחד ,עד המוות.
וזו שנולדה עבורי, מתה ,קברתי אותה במו ידי, לנצח