לפני 15 שנים. 7 במרץ 2009 בשעה 19:47
פניה מרבד מושלג בלובן
שערה גולש כשחור הליל
עינייה בורוקת בירוק שדות
שפתיה כדובדבנים השניים
דיבורה משכר כיין
צחוקה מתגלגל כנחשול סוער
לשונה כאש ומים
וליבה גועש ומרגש
ומהיכן כל הליריות הזו?
ממני?
לא ולא...
...
נכון.