ככה וככה

בצל החיים

גמעתי את המים עד הטיפה האחרונה, ועוד בקבוק התאסף לערמת הבקבוקים שעל הרצפה,כן, זה ניזרק על ריצפת החדר,וכי מה עוד אכפת,בין כה הרצפה היתה קרקע נוחה לבגדים שפשטתי מלפני חודשיים ויותר.נשענתי על כורסת העור שאפתי אוויר עמוקות, עצמתי עיני,ושחזרתי במוחי את התנהלות הגורל בסיפור זה בו אני למעשה הכותב הכואב,אף על פי שהיה בידי הכוח לשנות דבר או שניים בעלילה הסבוכה שלהלן.
אחטא אם אומר שלא ידעתי רגעי אושר, אמנם אחדים, כאוויר פסגות צח שאך מעטים ידעו על קיומם.
ואכן,בצדק נאמר ש"הכול יחסי" כמשתמע מהביטוי של היהודי הנודע,א אינשטיין. הרי בשלב ראשון של כל התנסות אתה חווה מעין פסגה, שיא,הנישא על זמן שאול, אך כל אחד וסיפורו. באשר לי, לא חסרתי דבר,נכון ,לא הכול היה מושלם, אך רק היום אני יכול להבין היכן הייתי אתמול,פרסטקטיבה.
האמת חייבת להאמר, לא ידעתי שיש חיים אחרים כל כך, לפעמים ללא ידיעתך פוגש אתה אדם
שבא מספר אחר, ויש הרי חיים בכל ספר. סיפור שמגולל בתוך כריכת ספר או אפילו עיתון, אשר לי, זה חומר קריאה להעברת זמן,ולעיתים הנאה תרבותית גרידא.
לדאבוני אף
יש מצב גרוע מכך, יש המשתמשים בדפי הספר למירוק חלונות או ניקוי אחוריהם כשאין נייר אחר בסביבה. אז רגע אחד, חכו, בואו ניכנס למהלך חיים אמיתי, חי ונושם, המסופר בכותרת של עיתון, כגון השורה הבאה,
"נעצרה חשודה בזיוף ומרמה ." ועדותי לפניכם.