אכן
יודע אני דבר, אין זאת אלא הטבע שבחר בי את סגולות ההבנה מכוון שעוד בשחר ילדותי הבנתי את מושג ההשרדות.
שרירי וחזק לא הייתי וחריף בצורה חשיבתית, זה לא אני, אך לרכך את המאבק הפיזי ידעתי ,ולחשוב צעד אחד קדימה היה תנאי הכרחי לכוון את חיי בנתיב שבחרתי.
לומר שהכל מושלם וברור תהווה הטעיה, אין שלמות.
מן הצדק לומר שהיום קורי סדקים נפתלים חדרו והודיעו לי על זמן לפרק חדש במהלך חיי.
ומכאן השאלה הבאה.
האם תכלית הבריאה יעדה אותנו להנאה בעולם הזה? ואם חושבך שכן, אזי מדוע רוב חיינו אנו נדונים יותר לרגעי חוסר רצון, חוסר סיפוק ואף כאבים וצער?
מההנאות החומריות רק הגוף מסופק ולטווח קצר, ואילו הנפש מואסת בהן במהרה.
אין חיבור מכוון מהטבע, להפך, הטבע יצר ניגוד בינהן. אזי אם זו תכלית הבריאה, אין היא מתקיימת.
ומכאן אנו חוזרים להשרדות,
רק כשיש בידך את ההבנה וההסכמה לגבי זה ובעזרת ידע של אלפי שנים שנרכש מקורבנות עבר ניתן לצמצם את המוטיב הרע שסובב את חיינו ולהיות מאושרים גם בשעה שאנשים מתים מרעב, סובלים ממחלות, רוצחים במלחמות, עוקרים יערות, מזהמים ימים, טובחים ברעיות, אונסים במשפחו, נעלבים, מתרגזים, וממורמרים.
לכן אני מציע לכל מכרי, אם ברצונכם לצאת מהעולם האפל לאור,אל תתפשרו.
וכמובן תאוננו הרבה, וברגש.
.
לפני 15 שנים. 8 בספטמבר 2009 בשעה 20:24