לפני 16 שנים. יום שבת, 14 בנובמבר 2009 בשעה 17:37
אני אוהב לחייך
ואכן אני מרבה לחייך
אך יש לי חיוך אחד אהוב
חיוך שצץ ועולה
באותו רגע מכונן
כשנאקת הכאב הצרוף ביסורים
נפלט בעמימות והופך לזעקת קורבן
או אז צופה בזגוגית העיניים
ונזכר במבט העגל טרום שחיטתו
חידלון מתרפס חסר שדרה
ואיך כעת
בידי רכיכת בשר שאך לפני רגע
הייתה שפחה אהובה
זה הזמן לעלות את סף הכאב
לראות את סבלך ולחייך בעונג רב
את אותו חיוך אהוב...