לפני 14 שנים. 22 בינואר 2010 בשעה 16:03
האולר היה בידי,תוך כדי שליפת הלהב הנכון,שאלתי אותה האם היא מוכנה למות למעני,
עינייה הרצינו והיא נראתה כשוקלת את הענין,פרצתי בצחוק,האם באמת חשבה להתחבט בשאלה,
לי אין צורך במותה,אך בהחלט בנשמתה.
הניחי את היד על השולחן, הורתי לה עם האולר,כעת פרשי את אצבעותייך,
בתמיהה פרשה אצבעותיה כעכביש,
מפרצים משולשים מתחתית השולחן האדמדם נפרשו לעיניי,
הביטי באולר,
האולר היה מתוח וזקור ממש...
כעת אני עומד לנעוץ אותו בין אצבעותייך,הביטי בי,
בזמן שעינינו השירו מבט, הנחתתי את האולר כלפי מטה בחוזקה,
50 50 חלפה מחשבה בראשי
,קול נעיצת סכין נשמע מתחתינו, האולר ננעץ,קול ביקוע ,שקט...
עבר עוד רגע ושנינו פלטנו אנחה מלאת אוויר ומתח,
אמנם היא החיוורה אך אני,ממש האדמתי מכעס,
היא לא הזיזה את ידה...
