לפני 15 שנים. יום ראשון, 20 ביוני 2010 בשעה 20:40
עוד קצת והייתי מפשיט אותך ומתכרבל איתך ערום,כשהעור מצטמרר מהמגע,
פיטמות זקורות, לחות מתפשטת בין הרגליים,וריח של אדם שנותן לך תיקווה למחר חדש, חודר, לחייך.
ושוב שקט ''התקוות של היום הן האכזבות של מחר'' גועה איזה זמר...
ונגמר.