ככה וככה

מוזרות דרכי הגבר

לעיתים אני מודע להתנהגותי כגבר,לא אחת אני שואל את עצמי,מה מוליך אותי במפגש עם נשים,
מכירים אתן את הרעות החולות שלנו, נוטים לא להשאב לזוגיות, רוצים את שלנו,ולהתקדם הלאה.
מי לא רואה את המינוסים של הטבע? מדוע זה כך? עולמנו נפלא כזוגות זוגות,כפי שהיה
בזמן המבול,הכל ברור,אנשים לא תוהים אחר דרכם בחיפושם אחר ארץ אבודה.
או כמו שנוהג אחי האהוב לסנן בשפתיו כשהו רואה זוג אוהבים מחובק, "חכו חכו...

ואתה יודע שזה מאוד יתכן בעולמנו זה.

כל הנושא הוא ענין של הגשמה עצמית ברמה אבולוציונית,זו הדרך הנכונה והטבעית לנו.
יש מחיר לא קל לטבע הגברי,חיפוש אין סופי אחר סיפוק,חוסר מנוח, חוסר מיצוי,ועוד...
.......
לא אץ ולא רץ,טוב לי באשר אני.
אך תמיד כעוף החול. לכשתבוא ההזדמנות אהיה שם,
מאמין שאולי הפעם, זו תחנתי האחרונה...