בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

ככה וככה

חוזה עתידות, קורא ומפענח רקטומים,
לפני 13 שנים. 13 בספטמבר 2011 בשעה 19:46


מנת קושי אמורה להינתן במשורה,לא כך הם פני הדברים אצלי
כל הנתון כאן הגיע במספר ימים מועט,מרוכז,חדשני,ומאיים.
בחמישי העפתי את מסך המחשב על העובד שלי,וניסיתי לחנוק אותו למוות.
טכנאים שעבדו אצלי בעסק,במקום שעה,סיימו עבודתם לתוך הלילה,נאלצתי להשאר
למרות שהתחייבתי לפגישה שטרחתי ליצור במאמץ.
איזה עצבים אין לכם מושג.
מאותו יום ועד היום,
אני סובל מכאבי ראש קשים,ולא אוכל כמעט דבר.
והיום,היום הזה ממש,פרצו לי לאוטו,הבני זונות לקחו כל מה שאפשר.
וכמו שברור לי,"הכל זה מלמטה"
...כנראה שלמעלה קלטו אותי שוב, קראתי בכתובים שהאדם אשר נולד בערב ראש השנה,
זכאי לזכויות יתר,כנראה שהצדק החברתי הגיע,שיוויון.
***
ואנוכי הפוחז, פרחח הידוע כמכיר את התורה, שרוע במטתי, ושר בקול ניחר, לא תשבור אותי, לא תשבור אותי,
כך אני, סורר ומורד,חוטא ומחטיא.
כל זאת עד שאני שומע את שולי ראנד,כשאני שומע את השיר,צומחות לי כנפיים מרפרפות,
ואני מתחיל לעוף השמיימה,רגוע,מאושר, וחיוך נצחי על שפתיי.
אך תוך דקות מספר...
אני צונח למטה...
השיר נגמר!!!
שיר כאב​(שולטת){סוליקר} - :\ אויש.
לפני 13 שנים
הסופר​(אחר) - זה כמעט שיואו...
העיקר הוא, שתמיד יש מחר...
לפני 13 שנים
שלגי - תרגיש טוב הסופר

וזכור, השדים האפלים ביותר הם אלו אותם בראנו בעצמנו,
ורק אנחנו יכולים לנצח אותם. לא מלאך ולא שרף.

הבל הבלים וכו׳ - כבר שנו זקנים מאיתנו...
לפני 13 שנים
הסופר​(אחר) - תבורך המברכת,
ותצלח דרכה בסולמות ונחשים...
לפני 13 שנים
הסופר​(אחר) - לקרוא אותך, מעניין יותר, מחזק יותר, מהנה,ולא דורש אימון.
(-:
לפני 13 שנים
צ'יטה​(שולט) - שולח לך חיבוק מחזק
דווקא מתוך שאני מכיר את המקומות האלה על בוריים, כפי שאתה יודע.
לפני 13 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י