לפני 13 שנים. 21 בנובמבר 2011 בשעה 19:19
...כי נגעו שפתיך במצחי והיה הרגע כאלף שנים בעיני.
אראה עצמי עתה עטורה כתר מלכות.
קטן ליבי מהכיל האושר הגדול הזה.
שבעים אלף רננות בקרבי,
תוהה אני אם אין שומע כל אדם ים שירה שגועש בליבי,
דא עכא
המקרה הוא אשר עדין לא שגרת לי באחד מהודעתיך
אף ניצוץ אהבה אחד משלהבת אהבתך
אלופי
ענני נא
***
תשמעי יא סתומה,תפסיקי לזיין לי את המוח,
אני שונא שנדבקים לי לזין,
תדחפי את כל אימרי השירה שלך לתחת,
אני כבר עם אחת אחרת,כוסית על,
ותפסיקי לחשוב שאני אוהב אותך
די עם זה
***
...לא אדע מה היה לי,נבוכה אהלוך לבדי לבדי
החולת אהבה אני,או מוכת דכאון,
או מוכת שיממון
מצפה לדבריך כגזר דין-לחיים או למיתה...
***
למיטה ברור