לפני 12 שנים. 27 ביוני 2012 בשעה 17:48
איך יתכן שבזמן שאני כל כך מסודר,
הכל דופק, מסביבי הרמוניה שופעת,
אין לחצים מכל סוג או תחושת חוסר.
איך ברגעים אלו שאני משקיף על חיי
כמלך הצופה בממלכתו,מדושן מעונג,
מרוצה מהדרך,מרוצה מהמטרה,
נופלת עלי קדרות לא נעימה.
ובלילה החם
בין נפנופי גבעולי דקל,ובין אשכול ענבי דם,
אני דורש מנתיני שיקראו לשפחות,
שישבו תחתי,שיזעקו השמימה
שיבכו בקול גדול,שימרטו את שיער ראשן,
שיקרעו את בשרן,שיעקרו את עיני הדמע
והצער. רק למען שארגיש משהו קטן,
איזו תזוזה בלב,רגש...
רפש פרש שרפ רשפ שפר מה הפשר