בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

ככה וככה

חוזה עתידות, קורא ומפענח רקטומים,

???

לפני 12 שנים. 27 ביוני 2012 בשעה 17:48

איך יתכן שבזמן שאני כל כך מסודר,
הכל דופק, מסביבי הרמוניה שופעת,
אין לחצים מכל סוג או תחושת חוסר.
איך ברגעים אלו שאני משקיף על חיי
כמלך הצופה בממלכתו,מדושן מעונג,
מרוצה מהדרך,מרוצה מהמטרה,
נופלת עלי קדרות לא נעימה.
ובלילה החם
בין נפנופי גבעולי דקל,ובין אשכול ענבי דם,
אני דורש מנתיני שיקראו לשפחות,
שישבו תחתי,שיזעקו השמימה
שיבכו בקול גדול,שימרטו את שיער ראשן,
שיקרעו את בשרן,שיעקרו את עיני הדמע
והצער. רק למען שארגיש משהו קטן,
איזו תזוזה בלב,רגש...

רפש פרש שרפ רשפ שפר מה הפשר

בלוסום​(לא בעסק) - אבל אם הן ימרטו את שיער ראשן, במה ישאר לך למשוך?..
לפני 12 שנים
שוקי 300 - יש לנו יקירי הסופר 3000 סיבות לכשלון אבל אף תירוץ אינו מוצדק אולי זה הפחד מן הלא נודע או אולי זה הרגע בו צריך לתת לחיים לזרום ולהשקיף מעל על נתינך הסרים למרותך אתה מצויין גם בלי קדרות זה טוב לך לשם ממקום של אהבה לעניין,,,
לפני 12 שנים
אל הקיסר - נעמה לי כתיבתך אחי ונפלאה היא מכתיבת נשים.
מי יתן ובין נפנופי גבעולי הדקל, אשכולות הדם,
ניחוח הגת וטעמי המנגו, המוזה תשרה עליך בגאון ותמשיך להנעים את נפשינו בכתיבתך,
במקביל לצליבת השפחות.
לפני 12 שנים
the rain song - זה פוסט עצוב
וגם מה שקקלטה אמרה

תכתוב עוד:)
לפני 12 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י