ככה וככה

חורף ינואר 2013

בהחלט בא בקולות רעמים,ברקים,שיטפונות,וממטרי עד.

נראה שכל אלי הטבע התאחדו כאחד,איולוס פוסידון, והרב עובדיה יוסף כמובן.

אנחנו הישראלים משוועים למקורות מים,רגישים למפלס הכינרת עוד מינקות. 

 מחירי המים מאמירים,''ישראל מתייבשת'' היה סלוגן שבלט בשלטי חוצות, עד לא מזמן,

ממש לפני חודשים ספורים בלבד.

ומה עיקרי התגובות? תלונות.

זה הביא אותי לחשוב עלינו יותר,כישראלים.

והבנתי,

אנחנו מפונקים מאוד.

אנחנו כפוי טובה.

היינו פעם חלוצים,כעת בכיינים סידרתיים.

הרוח שרקה בעוז,מטר עז של גשם,התחלף כהרף עין לשביבי ברד.

עמדתי חשוף באמצע השדרה,הקרח נערם סביבי במהירות,עד צאוור.

אך ההכרה שאולי גם אני הפכתי כנמצא למעלה,העדפתי להפוך לנציב קרח,

לפחות עד שתפציע השמש מחדש.