אתמול בלילה פגשתי בה
הייתי הלום שינה,ולא הצלחתי להבין איך היא הגיע אלי דווקא.
היא היתה לבושה בגלימה שקופה וצחה,פיטמותיה ביצבצו מבעד לבד הצחור,
פיטמות כהות שהתמזגו בערפילי החדר,קצוות תלתלי ערווה חמקו מבין משולש הקסם.
בגווי פשטה צמרמורת קלה,מוחי החל קודח איך אני משכיב אותה,וכי מה עוד חשוב?
איך היא נכנסה? מי היא בכלל? ממש לא.
אני יודעת מה אתה חושב,אך זה לא כזה פשוט,פנתה אלי.
יש בידי שרביט, רואה אותו? כן, עניתי.
אם אגע בך עם השרביט,תוכל להפוך לכל מה שתרצה,
אם אגע בך עם היד,אמרה תוך כדי שהיא לופתת את הזין התופח מאליה
תזכה לסיפוקים שלא ידעת בעבר ולא תדע בעתיד.
הסתכלנו זה לזו בעיניים,כולי רועד מהעוצמות שחילחלו לכל תא בגופי.
הייתי שטוף זימה חרמן להחריד,ובכל זאת הצלחתי להשיב,
אני רוצה את אופצית השרביט.
אוקי, אמרה ושיחררה את ידה באחת,
מה תבקש לעצמך,סופר יקר.
ממ מ מממ נשבע שלא ידעתי מה לבקש,יש לי הכל.
תתחתני איתי אמרתי...
שבת שלום אמרה, גם לכם שבת שלום,ממני הסופר