ככה וככה

החיים ממשיכים,יום רודף יום.לילה בורח לילה.
כן מכבר חזרתי מתאילנד,נסיעה סולידית,לארץ הומה חמה ולחה,

עשיתי זאת בסטייל עם ואן,נהג, ומדריכה צמודה.כיאה לנסיך בבלי.
הנהג הקפיד בזמן שחנינו למהר לפתוח לי את הדלת,

ממש נהנתי מכך,אפילו שלא היתה לי תמיד סבלנות,המתנתי לו,כך יאה לאח''ם.

הגענו לכפרים של אנשים מפעם פעם פעם כאשר האשה היתה עדין בחזקת קוף שמקבל בננה על מעשה טוב,הופתעתי לגלות שכיום מעמד האשה לא השתנה.אולי במקצת.

בכלל הרגשתי כגבר מערבי,מקופח.

איזה הבדל בין ביטוי מעמד הנשים בעולם,הכל גאוגרפיה.

לעומת הגברים שהם די דומים ביקום,זן פשוט ברובו,

תנו לו סקס אלכוהול ולבהות...בישבן או כדור שמתגלגל,והוא בטופ,אפשר לומר בהגשמה עצמית עם נטיה לאושר מזוכך.

טוב רק עמדת הפתיחה על תאילנד זה חצי עמוד...

זה לא יומן מסע,זה סיכום,תאילנד ארץ מקסימה עם אנשים מקסימים.

...ראיתי בחורות צעירות מהלכות יד ביד עם גברים בגילו של לאונרד הכהן לאורך החוף,

צחוקם נישא עם הרוח,גם גלי הים לבשו חג, ציפורים חירבנו במעופן על החול הלבן.

לגימה אחרונה וכוס הוויסקי הדהדה בנקישה אחרונה על שולחן השיש, 
להדגיש... חלולה אני. מזוג.

תאי לנד, שייכת לעבר

ארה''ב,זה העתיד

 עוד שלשה שבועות,טס לאמריקה,ניו יורק וקליפורניה

וכמו שתמיד אני אומר,הפעם הראשונה, הכי מרגש להתרגש.

ואם זכרוני אינו מטעה אותי,יומולדת עליז וצוהל