גם אם אין כימיה. נקווה שיהיה, אך גם אם לא אני חושבת שנשארת. ניתן לזה תקופה וננסה כמו שצריך, מי יודע.
מצאתי את הידיד נפש שלי, דומים ממש.
ופשוט כיף יחד. פשוט כיף.
כיף לתקשר, שעות. איזה רע יכול לצאת מזה?
ויש אשכרה בן אדם בצד השני ולא קיר סתום שחושב שמבין יותר טוב מכולם אבל הוא במערכת יחסים עם עצמו כי אני הכי לא שם.
הקטע המדאיג של חוסר נסיון שלו, נרגע עכב יכולת חשיבה. זה מפצה על כך.
אולי זה כן יכול לעבוד.
הבעיה כאשר מוצאים אנשים שהם החברים הכי טובים שלך, זה בדיוק זה. הם החברים הכי טובים שלך ואתה אוהב אותם ורוצה אותם לידך אבל לא מאוהב בהם.
נקווה שזה כן יהפוך לאהבה רומנטית ולא חברית בלבד.
מרגיש שיש לכך בסיס טוב אבל מי יודע.
האינטוציה שלי טובה כמו הנסיון הזוגי שלו, שניהם החליטו פשוט לא לפתח את עצמם.
והוא לא אובססיבי, יש חופש פעולה במהלך היום.
זה כבר שיפור רציני מהעבר, לא?
נראה מחר.