אפילו שכבר אמרתי. כמה פעמים.
הוא אמר קודם, הם תמיד אומרים. אך אני לא עונה לרוב שגם אני.
למרות שהיה לי פספוס פה ושם בלי שהייתי מעורבת רגשית בעבר.
אבל עניתי. ואני באמת שם, בתהליכים של, או כבר.
פוחדת לומר את זה נקי מדי, לא רוצה ללכלך את זה.
אבל אני שם, או בדרך, או כבר.
המוזיקה הופכת לטובה יותר כאשר אתם שם.
שמתם לב?
למרות שהטעם במוזיקה הופך לאידיוטי וקטשי להפליא.
אבל באמת שהכל נשמע טוב יותר.
ואני הכי מושפעת מהמקום הזה מסתבר.
לא משנה מה קורה מסביב או כמה דברים קורים או מטרידים, כאשר החלק הספציפי הזה מסודר ושלם,
אני מבסוטית שאין דברים כאלה.
וכל יום הוא מעולה גם אם לא היה בו שום דבר טוב, אבל לי טוב.
זה משפט מפורסם באנגלית וכנראה בכל שפה,
All you need is
....
וגם, גם אני. אין לי מושג איך וזה לא הגיוני בכלל כי זה לא הזמן מוקדם מדי ומה כיבינימט בכלל?
אבל כן. גם אני.
ומקווה ממש שבעתיד שאסתכל לאחור הפוסט יהיה עדיין רלוונטי והכל יהיה עדיין קיים.
תחזיקו לי אצבעות, בכל מקום. גם ברגליים.