אני ממש לא אוהבת את יום ההולדת שלי
הפעם אנחנו בחול עם הבנות
ובנוסף לכל הכף הזה לקנטור קורונה אז הוא מרגיש רע
ממש מתבאסת כי לא תיכננתי שום דבר שהוא כפי ומיוחד ליום ההולדת בשביל להרגיש משהוא שונה, יצא שזה סתם עוד יום בטיול וגם זה הסוף ולכולם נמאס
לפני הטיול כל פעם שניסיתי לתכנן עם קנטור מה עושים הוא אמר אפשר זה זה זה אבל לא ממש סגרנו תוכנית ובטח לא היכן לאכול וכו
אוכל הוא בעיתי כי הגדולה צליאקית אז צריך לתכנן דברים כאלה
אז אתמול חגגתי יום הולדת ביום שאנחנו עוברים ממלון אחד לשני עם נסיעה ארוכה ואריזת כל הדברים עם קנטור שמרגיש רע ושאני מבואסת כי אנחנו נוסעים לעיר פחות כפית וידידותית לצליאקים
כי הינה עוד שנה עברה ואני תקועה באותו המקום, ניסיתי לילמוד משהוא חדש ואני לא מצליחה להבין אותו ואני לא מסגלת לנסות 100 פקודות שונות בשביל להבין איך זה קורה
הלוואי ויכולתי ללכת לטיל בעיר בלי לפחד שאני לא אסתדר עם השפה ולעשות מה שבא לי בלי להרגיש שאני חייבת את קנטור שיוביל, יקנה כרטיסי רכבת, ינווט, יסביר, יחליט ועוד
אז נכון הוא מיתיעץ איתי אבל זה פחות כף, מרגישה קצת שזה הטיול שלו.
אז נכון רציתי ללכת לפרימרק והלכנו אבל הצלחתי רק לקנות לבנות בגדים נחמדים, ולי לא מצאתי כלום החדרי הלבשה היו סגורים, ומה שמדדתי שלקחתי נראה מזעזע.
מסתבר שלא ארזתי מספיק תחתונים ואני לא מצליחה לקנות וזהוא מחר בבוקר טסים הביתה
ואותי רק אותי הטיסה מפחידה זה בערך 8 שעות שצריך לארגן אוכל בשבילה כי אין בשדה אוכל ללא גלוטן והטיסה היא ללא אוכל
ועם אנחנו אוכלים גלוטן לידה היא ממש מתעצבנת ומצוברחת
עליתי במשקל וממש אין לי חשק לעשות כלום עם זה ואיכסה לי
עכשיו קנטור והגדולה הלכו לטייל להם ואני תקועה עם הקטנה שנמצאת בהתקף טטנרום מאחד לשני ככה שלא נעים לטייל איתה בחוץ