שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

תורה יגיע

מיומנו של שולט אחר

נ.ב.
על הכותב אין אחריות למה שהקורא מבין או מסיק מסקנות מתוך המילים או מחיבור המשפטים.
לפני חודש. 3 באוקטובר 2024 בשעה 2:50

מי שנולד הרוויח..

 

 

 

 

שנה טובה

לפני חודש. 23 בספטמבר 2024 בשעה 3:46

 

הם רק נופלים מהשמיים הם לא ממש פוגעים.

הם רק נעים לאט. יש זמן להיכנס לממד.

הם רק טילים טיפשים הם לא טילים חכמים.

הם רק עפים, הם לא מדויקים.

הם רק עוברים מעל הראש, הם לא פוגעים בדיוק.

הם רק מעלים עשן הם לא תמיד הורגים

אתם רק לא ישנתם טוב בלילה, זה לא  שפיספסתם חלומות פז.

את רק לא גמרת, זה לא שהפסיק לי לעמוד...

את רק שרה זה לא שאת זמרת

 

מוזמנים להוסיף בכיף

 

לפני חודשיים. 9 בספטמבר 2024 בשעה 2:59

גע בי...

לא לא פה...

כאן...

לא כאן...

פה...

לא, לא פה.. 

שם

 

גבי?

גבי זאת את?

לפני חודשיים. 6 בספטמבר 2024 בשעה 0:11

אומרים שזאת עיר במפה... לא, לא.... הרגשתי עיר.

בקיצור מתחיל כאן עם אישה 

מנסה להיות חד כמו חמאה...

 

בדרך לחוף בורה בורה שזה בטבריה
את באה?
יש שם מסיבת טבע למטומטמים
סמים ואבקה בקופסא, קרטונים צבעוניים.

זרגים רופסים שמנסים לחדור לכוס של ילדה בת 15 מטומטמת
שצורחת עוד עוד
ומתכוונת לשקית הבמבה שלה..
את באה? שאלתי

 

חסמה

 

 

 

נ ב. נסעתי לבד

מצפת לאן פונים?

לפני 3 חודשים. 11 באוגוסט 2024 בשעה 3:52

משהו מתחיל מתגלגל ברחובות
משהו אחר יורד במדרגות
משהו קורה, תופס לו בזנב
משהו חדש מתחיל אצלי עכשיו
מישהו מוכר עומד ומסתכל
אמצע הרחוב ומישהו אוכל
כמה רעשים הופכים כבר למקצב
משהו חדש מתחיל אצלי עכשיו.

 

 

לפני 6 חודשים. 16 במאי 2024 בשעה 7:12

הסוף 

כבר אין כמעט נשימה 

אין כמעט בשר

אין מילים

אין תשוקה לכלום.

אין אהבה

יש הבנה שזה הסוף

הכל מעורפל

הכל נאמר לא ברור.

הרמת קול מקפיצה.

אבל זהו 

השאר דממה עמוקה של ריק הכלום  האין סופי.

אז זה הסוף?

לא משהו האמת

אפילו מגעיל.

ישורת אחרונה

 

 

 

 

 

(הכל טוב , מסכם שבוע בבית חולים גריאטרי).

לפני 8 חודשים. 20 במרץ 2024 בשעה 3:31

של מי את?

ש

ל

ך

 

לפני 8 חודשים. 7 במרץ 2024 בשעה 3:32

תחילת שיחה איתה... התחלה של ההתחלה. ואני חושב מה לכתוב לה...

 

אני זקוק לאישה.
לצעצוע פרטי...
לאישה ששיכת רק לי...
רק בשבילי...
רק עבורי והסטיות הרומנטיות שלי...
אישה שאוהבת לשחק... משחקי קלפים... וקופסא...

ערומה...!

ואז תלחש קר לי דאדי...

 

בסוף כל מה שכתבתי לה.

 

 

ספרי מעט על עצמך.

לפני 8 חודשים. 24 בפברואר 2024 בשעה 8:48

קורא אותה...

את האותיות המילים, השורות

הכל מסתדר פיסה לפיסה.

הכל מתיישב. כמו כפפה 

כמו זכר לנקבה

כמו אדם לחווה

 

ואז המחשבות עפות 

הגוף מתעורר לתשוקה עלומה

למשהו שלא נודע

למסע מופלא

ומילה קדומה 

"הנני"

 

לפני 9 חודשים. 17 בפברואר 2024 בשעה 3:05

מה לא ברור.. 

אתה לא בשבילי..  אבל הבלוג שלך מרטיב אותי... יש לי רעיון...אמרה..

 

בו ניפגש ונראה לאן שיזרום.

 

ואני שכל זיכרותי בידי הסכמתי.

היא לא ידעה, אני לא איש של זרימה. משלמים על הזרימה הזו אצלי!

 

אבל זרמתי...

בית קפה

צומת מרכזית בארץ.  

מתישבים.

 

יש לך עט שאלתי?

פיסת נייר נלקחה מהמלצרית.

 כתבי "אני לא רוצה אותך" אמרתי מולה. 

מבחן בדסאמי ציינתי...

כתבה

ועכשיו סיגרי את הנייר לכדי כדור והכניסי בין התחתון לדגדגן שלך... לחשתי.

צייתה כמו גדולה.

הקפה הגיע 

היה נחמד ...

שוב הסבירה למה לא...

אבל אני רואה שבעיניים יש כן... יש עוד.. יש בקשה.

הנייר עושה את שלו!

 

שניה קופץ לשרותים אמרתי... 

נכנסתי לרכב ונסעתי הביתה.