סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

תורה יגיע

מיומנו של שולט אחר

נ.ב.
על הכותב אין אחריות למה שהקורא מבין או מסיק מסקנות מתוך המילים או מחיבור המשפטים.
לפני 6 חודשים. שבת, 23 בפברואר 2019, בשעה 04:56

 

ולא משנה כמה הרוח תנשום בעוצמתה ...

אם אתה עצמך תשמור על נשימה קצובה. אתה תמצא את השקט בתוכה

 

לפני 7 חודשים. שישי, 15 בפברואר 2019, בשעה 04:02

שנים חיפשתי משפט שיהיה כתוב על קברי.

אבא אוהב וכזה.. לא מתאים כי אהבתי אבל לא כזה אבא .

בעל אוהב .. בגדתי הרבה מידי... לא טוב.

איש משפחה וכזה.. לא ממש. 

 

הקיצר החלטתי...

 

"ניגב את התחת שלו עד יומו האחרון"

 

גאווה לא?

 

 

לפני 7 חודשים. שבת, 2 בפברואר 2019, בשעה 06:14

זה שהורדת אפליקציה של תנ"ך, לא אומר שאתה יודע מה כתוב בו.

 

זה שאתה יודע מה כתוב בתנ"ך, לא אומר שהורדת את האפליקציה.

לפני 7 חודשים. שישי, 1 בפברואר 2019, בשעה 03:04

כשהוא הבין שבישול הוא חוק וסדר

 

ולאחר מספר דקות זה מתערבב ומתחרבן ללא היכר.

 

חייו השתנו

לפני 7 חודשים. רביעי, 30 בינואר 2019, בשעה 03:26

יצאנו לצוד את קופ"ח כללית.

 

 

לפני 7 חודשים. שישי, 25 בינואר 2019, בשעה 05:38

העברית ניתנה מלמעלה (תבדקו)

מנסה למצא משמעות למה שעיני רואות בחיי.

 

חיות כייצור

או

ייצוריות כחיות

 

לחיות כמו יצור

או

ליצור כמו חיות

 

ואולי זה הקשר בין יצור לחיה.

ואולי האדם באמת איננו חיה.

 

"אני חושב משמע אני קיים"

 

איך האביב יודע שהגיע הזמן?
ולאן האניות מפליגות? לאן?

ולמה את שותקת...?

לפני 8 חודשים. ראשון, 23 בדצמבר 2018, בשעה 04:24

יללת התן מעירה אותי

חזרתי להקשיב לטבע

ומעט לעצמי

ואיתה עולה התשוקה אליה

החייות שנוזלת מתוכה

הפריית גבר לתוך אישה

ורוח הבוקר מלטפת את גופך ברוחניות (עיין/י ערך)

והלשון מתגעגעת לעוגה כושית

פיסה נאה של שוקולד אישה

שנתחיל בנשיקה?

לפני 8 חודשים. שבת, 22 בדצמבר 2018, בשעה 05:24

היא שואלת אותי על החרמנות

עניתי כשהחושך יורד היא נעלמת...

אבל בזמן האחרון מזהה מעט אור 

בקצה הפנס

 

מתגעגע לכושית שלי

לפני 9 חודשים. שבת, 15 בדצמבר 2018, בשעה 06:46

לפעמים אני משוחח איתו עם מלאך המוות...

ושואל אותו שאלות דביליות.

הבוקר שאלתי אותו מהי רוחניות...

 

אמר לי תקשיב דביל

כשהזיין הקטן שלך נכנס לחור שלה זה רוחניות!!!

 

 

 

לפני 9 חודשים. שבת, 15 בדצמבר 2018, בשעה 06:21

אומרת לי הילדה התורנית (יש לי כמה כאלה)

ואני כשמלאך המוות יושב לצידי.

מחייך ואומר לה שזה פשוט מסע.

וכמו כל מסע יש תהליך יש דרך יש רצון להמשיך. יש חוויות יש קשיים אבל בעיקר יש טבע.

טבע מדהים, אין סופי, והטבע הזה קיים לכל אורך המסע.

ובסוף אתה מת. (מי ישמע... יאללה)

 

ואם תסתכלי טוב טוב בגוויה שלי כל הזמן (איכס) (אגב את לא חייבת...)

תראי שהיא חוזרת לטבע.

 

אז חרא הם לא!!!