תורה יגיע

לא מצליח להוציא אותה מהראש

מנסה בחיי מנסה...

לא יכול...

רוצה בחיי רוצה...

לא מצליח.

חדרה לי כל כך עמוק

כמו שחדרתי אותה.

נבלעה במוחי

כמו שבלעה את הזרע שלי.

על כל טיפה ממני אליה אני משלם עכשיו.

על כל אנחה שלה אני מקשיב עכשיו וזה לא יוצא.

כל צעקה שלה אצלי בראש.

כל גניחה... כל חיוך כל יניקה אצלי בראש... ריח היום.. ריח השעה... זווית השמש הצללים על גופה הערום אצלי בראש.

זה איום זה נורא... זיכרון שלא מרפה מתעצם עם הזמן.

לא דועך.. לא נעלם...

תניחי לי. צאי כבר ממני.

אבל היא שם... 

פעם חייכה . היום יודע שכבר לא.

שנינו כבר לא...

והיא עוד בתוכי.