לפני 8 שנים. 26 במרץ 2016 בשעה 5:28
אני מגיע ללא מילה בדממה.
את אסופה מרימה את היופי שלך מולי.
ואז באיטיות ללא סוף
חודר אל ישבנך הפעור מולי.
ואת לא מוציאה הגה.
לא אווישה לא לחישה...
מתמלאת בזיין שממלא את החור שזקוק כל כך לזרימת האדון
מתחילה לנשום
ובכל נשימה נפתחת
מתמלאת עם כל חדירה
ומרגישה את השקט מכסה אותך
בוקר אור