תורה יגיע

שוחחו השניים

דיברו שעות מעל ליומיים

נגיעת זרת חיברה בין השניים

נגיעת המילה 

נכתבה בוערת בתשוקה...

והיא בערה מולו...

ואת חומה הגישה לו..

נקבעה השעה בין השניים.

שש מחר לחשה לאוזנו לא מחרתיים.

וכשהתשוקה נרגעה נעצמו העיניים...

אך זיקפתו מעירה אותו כל שעתיים...

והזמן הזמן נעלם נדם.

השעון נעצר לו כך סתם לבנתיים...

ממתין הוא (עכשיו חמש)

לשעה שש כפי שנתבקש.

והזמן מחייך נעצר ולא זז לא נע..

ותשוקת הגוף בוערת בו ובוערת בה..

עוד מעט יום עבודה

ושניהם חיים בממלכה קסומה...

אוהב אותך האחת היחידה ממתין לך כפי שנקבעה השעה... 

מכה בתורה.