תורה יגיע

החיים כתפוז

בהתחלה אתה קונה אותם 

במטרה לטעום מהם אחר כך..

ועוברות השנים

ואז אתה מביט בהם בתפוזים

ולא בא לך מהחמוץ מתוק הזה...

כי לפני שניה אכלת מתוק ולא בא לך לאבד מהמתוק הזה בפה...

וחולפות עוד שנים

ושוב אתה מביט בתפוזים...

ושוב לא בא לך מהחמיצות המדהימה הזו, כי אתה פשוט לא רעב.

ואז בוקר אחד אתה מביט ומחליט לטעום...

והחמיצות המיוחדת נעלמה מעט....

והמתיקות משתלטת, (לא טוב לו לתפוז להיות מתוק מידי)

ואתה יודע שאם הייתה טועם ממנו לפני שנים.... טעמו היה גן עדן אמיתי.

ואז תחושת החמצה של תפוז עוטפת אותך. ואתה מבין שלא תוכל לטעום משאר החבילה.

עומד ומכין מיץ תפוזים... והטעמים מתערבבים... ואתה מחייך כאילו ניצחת.

אבל מבפנים אתה יודע, שזה לא בדיוק זה...