בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

לשד החיים

ממחשבותי על מהות החיים
לפני 12 שנים. 15 באוגוסט 2011 בשעה 20:55

היום אין לי איזה סיפור פטישיסטי
היום אני סתם עצובה
טו באב, "חג האהבה", איזה בולשיט,
הרי אם יש לך אהבה כול יום הוא חג, ואם לא.. מי צריך שיזכירו לו את זה??
ראיתי אתמול את האקס שלי בפאב
עם החברה החדשה שלו כמובן
הוא נראה כול כך מדהים
האהבה עושה לו טוב
גם איתי היא עשתה לו
עד שכבר לא.
גם החברה נראתה מדהים
איזה זוג יפה
ופשוט לא הצלחתי לעזוב עד שהם הלכו
מזוכיזם רגשי
היה כול כך כיף לראות אותו מאושר
וכול כך רע שמישהיא אחרת היא זאת שגורמת לו לחייך ככה, לראות רק אותה.
ההרגשה הזאת פשוט בלתי ניתנת להסברה
מצד אחד כול כך נהניתי לראות את החיוך המדהים שלו מואר ככה
את הסומק בלחיים
מצד שני זה גרם לכול ההוויה שלי לכאוב
ונפרדנו לפני המון זמן
ואני אפילו כבר לא מאוהבת בו
ומצד שני
אוף!
life's a bitch and then you die!
אני עצובה :-(

Venus in Furs - אהה, כאב מתוק.

השטות הזו של ט"ו באב בכלל התחילה מאונס אכזרי וביתור של הגופה... (אבל לא מדברים על זה כדי למכור מנות מיוחדות במחיר מופקע במסעדות ולהיטיב עם מוכרי הפרחים) .
לפני 12 שנים
advil - מזדהה עימך.
לפני 12 שנים
Aציבעוני​(אחר) - כן הבדידות זוהי המגפה החדשה
לפני 12 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י