לפעמים זה כיף ללהיות מטורפת
לעשות דברים בלתי נתפסים
יש תרגיל שעושים בסדנאות טראסט
את עומדת, אנשים זרים מאחוריך
ואת נופלת אחורה וסומכת על זה שיתפסו אותך
עם היקום
זה קצת שונה
צריך זוית אחרת כדי להבין שתפסו אותך לפעמים
צריך שלא יהיה לך אוכל ותשני על החוף כמה ימים כדי שתכירי אנשים שיאכילו כול אדם רק כי הוא שם.
צריך לקחת סמים וליפול ליפול ליפול רק כדי שתראי כמה את חזקה כשתרימי את עצמך למעלה.
צריך לאבד 100 עבודות כדי להבין שאת בכלל לא במקצוע הנכון ועכשיו באמצע החיים זה הזמן לחזור ללמוד ולהחליף.
צריך לסוע לחו"ל בלי כרטיס חזרה ומספיק כסף לשלושה ימים כדי לדעת להפוך אותם לשבוע
ואז אחרי שאת מסתובבת ברחובות נואשת את מגלה שמישהו שומר עליך והכול מסתדר, אולי אפילו קוראים לו אלוהים.
צריך לאבד את האדם היחיד שבאמת הסתכלת לו בעיניים וראית עתיד, להרגיש את הלב שלך מתרסק וליחל למוות,
לא יודעת למה, זה היה לפני שנה וחצי ואולי הזמן יגיד
צריך לבכות על המקלדת כי את מתגעגעת לאבא וסבתא זכרונם לברכה כי פתאום החגים והם לא שם
אבל בגלל שהם הלכו הפסקת סוף סוף לעשן
צריך להתגעגע לחברים שאת מצטערת שכבר לא בעולמך או כאלו שמעולם לא היו ראויים להיות בו
ולהבין כמה כול אחד ואחד מהם נתן לך
היקום שומר על כול אחד ואחד מאיתנו בדרכו שלו, רובנו לא מודעים, השאר לא מעריכים
לכולם סיפורים נוראיים
וכולנו עדיין כאן
והעתיד בידינו
כול מילה, שיחת טלפון, מחשבה, תנועה, אדם, עבודה, יכול לשנות הכול
להשתגע, לאבד הכול, לבנות מחדש ולהמציא את עצמי
אלו היכולות הגדולות ביותר שיש לאדם
אני עשיתי את כולם
אין בי אף חרטה קטנה
ועכשיו אני רוצה שקט
אבל זו פשוט לא אני 😄
לפני 13 שנים. 12 בספטמבר 2011 בשעה 20:27
