לשד החיים

אתפ לפעמים מרגישים לכודים בחיים שלכם?
בהתחייבויות לויזה, לשכר דירה, לעבודה, למשפחה
לא בא לי ללכת לעבודה מחר בבוקר
לא כי אני שונאת את העבודה שלי - אני לא
לא כי אני לא מרוויחה מה שמגיע לי - אני כן
לא בגלל שום סיבה - מעבר לאיזה רצון לחופש.
בא לי לפעמים שהכול יעלם
להיות חופשיה שוב
כמו שהייתי צעירה וטיילתי בעולם.
לא שהכול היה ורדים ושושנים
אני זוכרת את עצמי הולכת בשכונה היהודית בלונדון ומחפשת בית כנסת להתפלל שאולי הוא יעזור לי למצוא עבודה כי עוד יומיים והייתי מוצאת את עצמי ברחוב..
אגב יודעים מה הדיאטה הכי טובה? אני כן
אין כסף - אין לחם.
תנסו את זה.. עובד כמו קסם..
לא שזה עוזר לי כרגע.. אני לא מרוצה מהמשקל שלי ולא מצליחה לרדת.
כשהפסקתי לעשן לפני שנה אמרתי לעצמי שזה בסדר שאני עולה קצת
רק שלא שמתי את הגבולות כשהייתי צריכה
אמרתי שנתקן את זה אחר כך
זה דבר שפאקינג קשה לתקן!!
לפעמים אני כן בורחת
משחקי מחשב, מאלו שלא נגמרים
עכשיו אני במשחק חדש, אבל באיזון
בעבר הייתי משחקת יותר מידיי.
יש משהו מאוד נעים בהתמכרות למשחק מחשב,
להיות הגיבורה בעולם שאת שולטת בו ברוב הבחינות,
שאת יכולה לעשות בו כמה טעויות שתרצי ואין לזה משמעות כי תמיד אפשר פשוט - להתחיל עוד דמות..
גם בחיים אני לפעמים מתחילה את הדמות מחדש
רק בשנה וחצי האחרונה הפסקתי לעשן, החלפתי קריירה, אפילו החלפתי בנק (היי.. להחליף בנק זה מסובך! )
הבעיה בעולם האמיתי שלזמן יש משמעות
ולדמות יש זכרונות, וחלומות, ותכונות שהן לא לגמרי בשליטתה.
אני לא חושבת שאני אהיה באמת מאושרת עד שתהיה לי אהבה שוב
זה מפחיד אותי כי אני לא יודעת אם זה יקרה.
ונא לא לכתוב לי "אל תדאגי זה יבוא" אלא אם כן יש לכם תאריך, שעה והבטחה ב3 העתקים!
הלוואי ולא הייתי רוצה את זה
הלוואי ולא הייתי רוצה כלום כמו כול החבר'ה של האשרמים שמספיק להם לגור באיזו חושה עם מי שאוהב אותם הלילה..
לא לחשוב על ילדים, בית משלי, פנסיה, קריירה וכול הנוגעים בדבר.
אבל אני לא כזאת
חבל.