לשד החיים

אני רוצה ילד

ולא במובן הקינקי של העניין (לפחות לא הפעם)

lets face it

אני גרועה במערכות יחסים

אני בדיוק ההפך ממי שהייתי פעם

אני תובענית, מפונקת, מצפה שהדברים ינועו בקצב שלי (שזה בערך מ0 ל100 ב3 שניות)

הוא צריך להיות גם הטעם שלי פיזית, גם חכם בטירוף, גם ממשפחה טובה וגם עם איזו רמת השגים משל עצמו, גם לעשות מה שאני רוצה וגם לדעת להיות מספיק גברי כדי שאני ארגיש אישה ומוגנת.

ואה כן.. גם להיות בקטע שלי..

בקיצור, אין חיות כאלו.

בניגוד לאיך שאני במערכות יחסים , אמא אני אהיה מהממת

זה ברור לי

הילדים שלי יקבלו מלא אהבה, משפחה טובה, לא יחסר להם אף פעם כלום.

אז עושים מה שעושים, פניתי לבנק הזרע.

זה מטורף הסיפור הזה,

כמובן שאני אייבא זרע כי גם הם נותנים הרבה, אבל הרבה יותר פרטים. וגם בגיל 18 בחלק מהמקרים הילד/ה יכולים לבדוק את זהות האב.

לדעתי, לכול אחד יש זכות לדעת מי האבא שלו - לא ככה?

בחירת זרע זה טרוף

כול כך הרבה אופציות

צבעים

נתונים

אין לי מושג איך אני אבחר בסוף.

אבל בשאיפה תוך כחצי שנה לסיים הכנות ולהכנס להריון.

אין על ילדים? לא ככה?

פוחדת,, לא פוחדת

לא יודעת מה אני מרגישה

אבל אני כן יודעת שעד כמה שאני רוצה בן זוג אני לא יכולה לחכות יותר

הגיע הזמן