לילימיי

מציאותית.

אני לגמרי כזאת.

כשאתה אדם מציאותי,

רוב הסיכויים, שלא יהיו לך

הרבה חברים.

אנשים,

לא חובבים מציאות.

הם אוהבים לפנטז...

על חיים אחרים,

על אנשים אחרים,

על מקומות שונים,

מאלו שהם נמצאים בהם.

ואני, אף פעם

לא פינטזתי, כדי לגמור.

אף פעם, לא פינטזתי כדי לשמוח.

מה שרואים אצלי, זה מה שיש.

לא יותר, לא פחות.

אם עצוב, אז עצוב.

אם שמח, שמחים.

אם כואב, אז כואבים.

כשלא טוב לי, מייד יודעים.

כשאני מאוכזבת, תיכף רואים.

להיות מציאותית,

זה לא כזה שוס גדול...

אבל זאת אני,

מאז ולתמיד.