לילימיי

אהובה שלי.

נהדרת שאת.

אני מתרגשת מהמחשבה,

שאולי תקראי אותי פה.

פה, זה סוג של בית.

בית, עליו לא סיפרתי.

ובבית הזה לאורך שנים,

אני כותבת, לא מעט.

סיגנון הכתיבה,

דרך הביטוי,

עימוד הטקסט,

בחירת התמונות המצורפות.

זה הכל שלי.

הצד הזה שלי, שלא הכרת...

ואולי, רק עכשיו

הגיע זמנו לצאת.

פה אני פורקת,

רצונות, תשוקות

שימחה, כאבים.

געגועים.

קראתי באיזו כתבה,

משפט יפה על אהבה.

"אהבה, זה לא שמסתכלים אחד בעיניים של השני

 אלא שעומדים זה לצד זה, ומסתכלים לאותו הכיוון".

זה תופס לדעתי, גם בזוגיות וגם בחברות.

אוהבת אותך.

את הירח אביא לך,

אם רק יתאפשר.