לפני 11 שנים. יום שני, 19 באוקטובר 2015 בשעה 19:55
אני מול הראי,
מסירה את האיפור...
ומחייכת, כשנזכרת בקטנצ'יק.
עת ישבנו לנו לקפה,
בתוספת עוגת תפוחים נהדרת שאפיתי,
ומלא גלידה מעליה.
אנו טורפים את התקרובת.
הוא מביט בי מחוייך ואומר...
"מה יהיה הסוף איתך, באבי
מה יהיה הסוף?".
אני צוחקת, בחיוך מלא שיניים...
"הסוף, יהיה כמו עכשיו.
אני מי שאני".
ומלקקת את הגלידה, מהשפתיים.