לפני 8 שנים. 28 באוקטובר 2015 בשעה 22:45
יריקות, אני אוהבת.
יש אנשים המעוררים בי,
את הרוק בפה.
הוא נאסף ועולה,
כל הפה שלי מתמלא.
ויש מעטים, שבא לי
לירוק עליהם.
יש שיגידו, שזו השפלה.
אני רואה בזה, קירבה.
לפעמים, את כל הקרביים שלי
אני מתמצתת...
ליריקה אחת מדוייקת.
כזאת, שפוגעת בול.
בעין, בלחי, באף, על הקרחת.
אני אוהבת לראות את הרוק שלי זולג,
נוטף, נמתח.
זה נורא מגרה אותי.
מי שמכיר אותי יודע,
זה תמיד ונילי בהתחלה.
קפה, שיחה, עוגה
חיבוק, הקשבה.
ואני, טוב לי בלבד שלי.
החיים שלי כל כך עמוסים,
כך שאין לי זמן פנוי.
בטח שלא לסשנים מזדמנים,
או סטוצים.
סטוצים, אף פעם לא היו
הצד החזק והאהוב שלי.
כמי שמגיל 16 הייתה בזוגיות...
הלבד הזה, מאז שהתגרשתי
טוב לי.
בלי כל הבלאגנים,
של לב מדמם.
אני בטוחה שהאהבה שלי,
האחד והמיוחד שלי, יגיע.
הוא יהיה עטור בקעקועים,
ויהיה מאוהב ביריקות,
ובחיבוקים שלי.
