לילימיי

הייתי רוצה, לצוף כך.

בין גלים עדינים,

ושקיעה מהממת חושים.

לספוג את העוצמה הגדולה,

של האני, בתוך הטבע הכביר.

לחוש, בגופי

את פכפוך הגלים,

שמרימים ומורידים, מאתגרים.

להמשיך לצוף,

לספוג עוד, להציף עוד

את השקט הפנימי.

עד אז, אקפל הררי כביסה

ואבשל לילדים, ארוחת צהריים למחר.