לילימיי

במרום שנותיי,

אני יכולה להעיד,

שלא זכורה לי תקופה,

בה התחילו איתי, כמו עכשיו.

בכלוב, בעבודה

במכולת, בפארק.

הקרובים אליי אומרים,

שאני נראית טוב מאי פעם.

אני לא יודעת אם הם צודקים,

אף פעם לא הייתי שמנמנה כמו עכשיו...

(חוץ מבהריונות שלי).

אני מחייכת מלאן,

מרגישה טוב עם עצמי,

שמחה בחלקי.

ומן הסתם, כל הטוב הזה

מקרין החוצה.

לפעמים מתחשק לי,

לטרוף אותם, את כל המתחילים...

ככה, בלי ידיים.