לילימיי

פעם, היו לי

מלא חברים בכלוב.

הכרתי לא מעט אנשים,

הלכתי המון למסיבות.

היו לי, כמה וכמה (דיי הרבה)

מפגשים מיניים, עם יושבי הכלוב.

פעם חשבתי, שאתגעגע

לחברים מפעם.

כיום, יש לי אחד

שאני מחשיבה אותו, כחבר אמיתי.

אני לא יודעת עד כמה הוא מרוצה ממני,

אבל אני, מבסוטית ממנו.

להפתעתי, אני לא מתגעגעת

לכל השאר, שהיו.

בשביל הזה, של החיים

כל אדם שאני מכירה,

הוא שיעור עבורי.

ואלה של פעם, מזכירים לי קצת

את השיעורים בבית הספר,

שהברזתי מהם...

והלכתי לים, במקום.

הים, חיבק אותי

בעוצמתו...

הרבה יותר.