לילימיי

אני אוהבת,

להביט באנשים.

בניואנסים הקטנים,

שהם לא חושבים שרואים.

כשהם הולכים,

כשהם מחייכים,

כשהם עסוקים בפון שלהם,

כשהם רבים, עם בני הזוג שלהם.

כשאני מביטה בזוגות,

הניואנסים מתעצמים.

אני רואה, את כל מה

שהם מנסים להסתיר מעצמם.

מהזוגיות שלהם.

אני רואה,

את המבטים הכועסים,

את חוסר הסבלנות,

את הריחוק.

את השבר, שכלום

לא יאחה אותו.

כשאני מביטה מהצד, בזוגות

אני שמחה על כך שאני לבד.

אם תהיה לי הפתעה, בשנים הבאות

אני אשמח.

הניואנסים שלי, יהיו שונים.

בוגרים.

שמחים.

מאושרים.

לא אסכים,

לשום ניואנס אחר.