לילימיי

הבת שלי מסדרת קצת,

את הבית...

בזמן שאני מבשלת.

"אני שמה את העט שאת אוהבת,

  פה במגירה".

היא אומרת.

כןן, העט

של הפוסטים והצ'קים,

אני חושבת לעצמי.

ובשניהם, אני כותבת פחות ופחות.

יש לי הרבה מה לכתוב, ופה

משום מה, כבר לא מזדמן לי.

אולי אמצא מקום אחר.

הלילה, אני לא נרדמת.

לא יודעת למה.

אולי זה החופש הגדול והארוך מדי,

שנגמר.

אני אדם של שיגרה,

והחופש הגדול, כל שנה

נעשה לי קשה יותר.

כשאני עובדת כרגיל,

והילדים קמים בצהריים וערים כל הלילה...

זה לא פשוט לי.

ישנן, לא מעט

מורות בכלוב.

רובן נשלטות.

נותנות חינוך, וצריכות חינוך

הרבה יותר.

דווקא לילדים שלי,

הייתי מעדיפה מורה שולטת.

אבל ממה שהם מספרים לי...

לא שולטת ולא נעליים.

שתהיה חזרה לשיגרה,

נעימה לכולם.

לי, בטוח שתהיה.